תהליך גירושין אינו דבר פשוט אף פעם ובטח כשמדובר בגירושין עם ילדים. פירוק התא המשפחתי כרוך במשברים רגשיים וכלכליים רבים ועל בני הזוג לעשות כל שביכולתם כדי להפוך אותו למכבד כמה שניתן. העיקרון שעומד בבסיס חלוקת הרכוש הוא שכל מה שצבר הזוג במהלך הנישואין מתחלק שווה בשווה אך כמובן שלכלל זה יש יוצא מן הכלל במקרים רבים. חלוקה שוויונית מתקיימת לפי כלל זה גם כשמדובר על חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים. עו"ד דויד לייזר מומחה בטיפול בתיקי גירושין ויסייע בידכם לקיים תהליך מהיר והוגן ככל הניתן.

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים

כפי שציינו רכושם המשותף של בני הזוג אמור להתחלק שווה בשווה, גם אם מדובר בזוג עם ילדים וגם אם מדובר בזוג ללא ילדים. ברמת העיקרון זוג שמסוגל להחליט על חלוקת רכוש בעצמם וללא התערבות בית המשפט, מוטב שיעשה כך. כמובן שזהו המצב האידיאלי אך אם נהיה כנים נאמר שמצב זה כמעט ולא מתרחש. רוב הגדול של הזוגות מגיע למחלוקות רבות בנוגע לחלוקת הרכוש ונאלץ להיעזר בשירותי עו"ד משפחה לטובת העניין. בפני זוגות עם ילדים אתגר חלוקת הרכוש הוא גדול אפילו יותר ועו"ד דויד לייזר הוא האדם המתאים כדי להפוך אותו למהיר יותר וצודק.

חלוקה לא שוויונית של הרכוש

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים צריכה להיות לא פעם לא שוויונית על מנת להיות הוגנת וצודקת. מדובר בעיקר במקרים בהם הילדים עוברים להתגורר עם אחד מההורים ומכורח הנסיבות לו יש צורך גדול יותר ברכוש. בנוסף לקביעת הסדרי ראייה יש לבצע תהליך מסודר והוגן של חלוקת הרכוש. כדי שבית המשפט יחליט על חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים באופן לא שוויוני, צריכות להיות נסיבות מיוחדות שמצדיקות את זה. גם אם אתם משוכנעים שמגיע לכם יותר רכוש מלבן הזוג, עליכם להמציא את כל הסיבות בכדי שגם בית המשפט יחשוב כך.

חלוקת נכסים משותפים בתהליך גירושין

החוק שהצגנו לפיו כל הרכוש שצבר הזוג במהלך הנישואים אמור להתחלק שווה בשווה עומד גם כשמדובר על נכסים. יחד עם זאת, יש לשים לב כי במידה ואחד מבני הזוג קיבל בירושה נכס זה שייך אליו ולא אמור להתחלק וכן אם אחד מבני הזוג רכש את הנכס לפני יום הנישואים. כשמבצעים תהליך של חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים לוקחים בחשבון גם הנכסים המשותפים ומשתדלים לבצע חלוקה שוויונית ככל הניתן. עו"ד דוד לייזר, מומחה בנושאי גירושין ובדיני משפחה ויעמוד לצדכם לאורך כל הדרך.

מהו הסכם ממון? הסכם ממון הוא הסכם הנחתם בין בני זוג למקרה של פרידה או גירושין בו הם מעלים על הכתב כיצד יחולק הרכוש. מעבר לכך ניתן להסדיר במסגרת ההסכם גם נושאים נוספים כמו גובה המזונות, הסדרי ראייה וכדומה.

איך מבחינים כי באמת מדובר בהסכם ממון ולא הסכם חוזי רגיל?

המבחן שנקבע ע"מ לבחון האם מדובר בהסכם ממון בין בני זוג או בהסכם חוזי רגיל הוא מבחן המטרה שקבע כב' השופטת מרים בן פורת. כלומר ההבחנה טמונה במטרת ההסכם, האם  הוא צופה פני איזון משאבים ומטרתו להסדיר את הנושא הממוני בין בני הזוג לעת מוות או גירושין שאם כן מדובר בהסכם ממון או שההסכם נוגע ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין אנשים לאו דווקא בנושא של דיני משפחה אלא בדיני קניין או חוזים ללא קשר לאיזון משאבים במקרה של פטירה או גירושין, אזי מדובר בהסכם רגיל.

על מי חל חוק יחסי ממון ומהי הדוקטרינה המשפטית שתחול לגבי יחסי הממון ביניהם:

• הנשואים – גבר ואישה הנשואים נישואים התקפים ע"פ חוקי המדינה. מבחינת תחולתו של חוק יחסי ממון, די ברישום במרשם האוכלוסין לגבי נישואין שנערכו בחו"ל, בין בני זוג שנישאו בנישואין פרטיים (לדוגמה כהן וגרושה) ואף בנישואין קונסולאריים, יוכרו כבני זוג שזכותם כי בביהמ"ש לענייני משפחה יאשר את ההסכם ביניהם ע"פ חוק יחסי ממון.
• הידועים בציבור – ע"פ הפסיקה חוק יחסי ממון אינו חל על ידועי בציבור, אך הפסיקה החילה עליהם את חזקת השיתוף כמתואר להלן. ע"פ הפסיקה כדי שבני הזוג ייחשבו ידועים בציבור עליהם לנהל חיי משפחה ומשק בית משותף.
• בני זוג מאותו מין – כיום, ע"פ החוק בישראל, נישואין בין בני זוג מאותו המין אינן מוסדרים. מבחינה  זו רוב מערכות היחסים החד-מיניים יוסדרו תחת ההגדרה של ידועים בציבור. משכך, תחול חזקת השיתוף על בני זוג חד מיניים כפי שחלה על זוגות ידועים בציבור. ע"פ הפסיקה הרווחת, לעניין אישור הסכם בין בני זוג הנטייה המינית אינה רלוונטית זאת בהתבסס כל חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו. שכן לאדם יש את חופש החופש לבחור אם ירצה לחיות בזוגיות חד-מינית או דו-מינית.

כיצד עורכים הסכם ממון

מדובר בדרישה מהותית, הסכם הממון יערך בכתב וכך גם כל שינוי בו יצוין בכתב. כלומר, במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון בכתב וחתמו עליו ולאחר מכן שינו סעיף בהסכם, עליהם לערוך גם את ההסכם המתוקן בכתב. ע"מ שההסכם יקבל תוקף על בני הזוג לחתום על ההסכם ולאשרו בביהמ"ש וכך גם כל שינוי בהסכם או הסכם חדש הנחתם במקום ההסכם המקורי.

פתיחת תיק גירושין ומרוץ הסמכויות

יובהר, כי יהודים במדינת ישראל יתגרשו בביה"ד הרבני בלבד, בין אם נישאו בנישואין דתיים ובין אם נישאו בנישואין אזרחיים. ישנם שני סוגים לפתיחת תיקי גירושין. סוג אחד הוא בקשה משותפת לגירושין כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים, הסוג השני הוא תביעה לגירושין במקרה בו אין הסכמה של הצדדים. 

פתיחת הליך:

במידה וישנה הסכמה בין הצדדים, הצדדים יגישו בקשה משותפת לגירושין בצירוף הסכם הגירושין. במידה והצדדים חלוקים בדעותיהם, יש לפתוח הליך של תביעת גירושין בביה"ד הרבני במקום מגוריו של הנתבע או במקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים. כאשר מגישים את תביעת הגירושין בביה"ד הרבני ניתן לכרוך (לצרף) לתביעה נושאים נוספים כגון: רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, הסדרי ראיה וכדומה, תביעה מסוג זה נקראת תביעת גירושין כרוכה.

ביסוס עילת גירושין:

על מגיש תביעת הגירושין לבסס עילה לגירושין המוכרת בהלכה, המצדיקה את סיום חיי הנישואין. עילות גירושין בהן דן ביה"ד יכולות להיות על רקע גופני או רקע התנהגותי. עילות כגון פירוד מתמשך, העדר סיכוי לשלום בית או מאיסה של אחד מהצדדים בחיים המשותפים לא תמיד יספיקו לבדם לגרום לביה"ד לכפות גירושין על הצד השני. הסיבה למתן "עילת גירושין" היא מניעת גירושין פזיזים וכן ע"מ להגן על האישה שפרנסתה לעיתים תלויה בבן זוגה. יובהר כי במידה והצדדים מגישים בקשה בהסכמה, בד"כ ביה"ד יקבל אותה כפי שהיא ולא יידרשו לתת עילה לצידוק הגט.

אישור הסכם הגירושין:

הדיון הראשוני בביה"ד יעסוק ברצון להתגרש ובמניעים לגירושין, באישור הסכם הגירושין שנחתם על ידי בני הזוג ובמתן פסק דין לגירושין. דיון זה מתבצע בנוכחות שלושה דיינים, אלא אם כן הצדדים וויתרו על זכות זאת בתחילת הדיון ואישרו הרכב מצומצם מזה, אזי לא ניתן יהיה לערער על ההסכם. במידה וההסכם כבר קיבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני יצטרך בכל זאת לתת גם את אישורו להסכם. ע"מ לאשר את הסכם, על ביה"ד להשתכנע כי ההסכם נחתם מרצונם החופשי של הצדדים ובמודעות מלאה לתוכנו ולהשלכותיו. בנוסף, ביה"ד יוודא כי בהסכם אין כל סעיף הפוסל את ההסכם כמו סעיף המחייב את אחד מבני הזוג להתגרש או משית על אחד הצדדים קנס במידה ויסרב לתת גט לצד השני. הסיבה לכך היא חשיבות הרצון החופשי של הצדדים בהסכמתם לגירושין, כאשר בלעדיה הופך הגט ל"גט מעושה" שנעשה בכפייה, אין לו תוקף משפטי ואינו יכול להביא לכדי גירושין.

במידה וביה"ד השתכנע ברצון הצדדים בגירושין ובתוכן הסכם הגירושין, הוא יוודא כי הצדדים אינם חיים יחד ואינם מקיימים חיים משותפים ולאחר מכן יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין. מרגע זה ניתן לאכוף את פסק הדין בהוצל"פ ובביטוח הלאומי (בעניין מזונות). את ההוראות בדבר מזונות הילדים, משמורתם והסדרי הראיה ניתן לבקש מביה"ד או מביהמ"ש לשנות במקרה של שינוי מהותי בנסיבות (כמו: שינוי גובה ההשתכרות, מקום מגורים, מצב בריאותי וכדומה).

בירור מעמד אישי:

זוג שנישא בנישואין שאינם כדת משה וישראל או שאחד מבני הזוג התגייר בגיור שאינו מוכר בישראל, יתבקש לעיתים לערוך בירור מעמדו האישי בהליך נפרד. כחלק מההליך הנערך ע"י ביה"ד בני הזוג ישאלו על טקס הנישואים שערכו ועל אופי נישואיהם. בסוף ההליך תינתן הכרעה האם נדרש גט רגיל, "גט לחומרא" (שהוא גט על דרך ההחמרה במקומות בהם יש ספק בצורך בגט) או שאין צורך בגט. במידה ובני הזוג אינם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, עוד בטרם פתיחת הליך הגירושין הם ישלחו עם הכרעת בית הדין למשרד הפנים כדי להירשם שם כנשואים וע"מ שיוחלו לפתוח בהליך הגירושין.

בבירור יהדות – במידה וישנו ספק בדבר יהדותו של אחד מבני הזוג, בייחוד אם הזוג או הוריו עלו לישראל, יהיה צורך בבירור יהדות עם פתיחת הליך הגירושין.

סידור הגט:

מדובר בשלב הסופי של הגירושין. טקס סידור הגט מורכב מארבעה שלבים: בירור השמות, ביטול המודעות, כתיבת הגט על ידי הסופר ומסירת הגט. ניתן לחלק את הטקס לשני ימים כאשר ביום הראשון ייערך סידור השמות וביום נוסף יערכו שלושת השלבים הבאים ברצף. לשלב בירור השמות על כל הצד יהיה להביא עד. הליכי הגירושין וסידור הגט לוקחים מספר שעות בכל פעם, כאשר בחלקם ממתינים לדיון או לדיין.

מירוץ הסמכויות:

מושג זה, הנשמע רבות בעניין הגירושין, אינו קשור לגירושין עצמם שכן הם בסמכותו הייחודית של ביה"ד הרבני. מרוץ הסמכויות נוגע לנושאים כמו משמורת הילדים, מזונות האישה והילדים וחלוקת רכוש. המושג מתייחס לאותם מקרים בהם אחד מן הצדדים הקדים את השני והגיש תביעה לאחת מן הערכאות. האישה בד"כ תעדיף לפנות ביהמ"ש לענייני משפחה והגבר יפנה לביה"ד ויגיש תביעה כרוכה לביה"ד. זאת מתוך ההנחה הרווחת כי ביהמ"ש יטה לטובתן של הנשים ולעומת זאת ביה"ד יטה לטובתם של הגברים. בין השיקולים באסטרטגיית בחירת הערכאה המתאימה לגירושין נמנים: בגידתו של מי מהצדדים, נכסי קריירה, כשירותו של מי מהצדדים להיות ההורה המשמורן, שיקולים בעניין מזונות אישה וכדומה.

ההתייעצות עם עו"ד קריטית כבר בשלב גיבוש ההחלטה לגירושין ובשלב איסוף המסמכים והראיות לצורך פתיחת הליך הגירושין או לצורך הגשת תביעות לבית משפט לענייני משפחה. "מירוץ הסמכויות" בין בני הזוג נובע  מעקרון כיבוד הערכאות, הקובע כי במקרה בו לשתי הערכאות סמכות שיפוט מקבילה והוגשה תביעה לאחת מהערכאות, מנועה הערכאה השנייה מלדון בעניין בהתאם להלכת פלמן.

כללים ברורים

לאור התפתחות מרוץ הסמכויות בין הערכאות נקבעו כללים חד משמעיים לפיהם רק במקרים חריגים ורק בהתקיים טעם מיוחד המצדיק זאת, למרות שערכאה אחת החליטה כי סמכותה לדון בתיק, יכולה הערכאה האחרת ליתן החלטה אחרת ואף סותרת. מן החריגים שקבעה נשיאת ביהמ"ש בדימוס דורית ביניש בהלכת פלמן: "מחטף" – מדובר במקרה בו לדוגמה ענייני הרכוש נכרכו בתביעת הגירושין בביה"ד ולאחר מכן נתבעו שוב בפני ביהמ"ש לענייני משפחה ואחת הערכאות פסקה כי היא המוסמכת לדון בנושא מבלי לתת החלטה מנומקת ומבלי שנערך דיון מקדים בהתקיימות תנאי הכריכה טרם מתן ההכרעה. מקרה נוסף בו יתקיים טעם מיוחד שיצדיק דיון של הערכאה השנייה הוא כאשר הכרעתה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה לוקה בפגם חמור, החורגת מכללי הצדק הטבעי דבר המביא לבטלות ההחלטה.

מעבר לכך, גם אם מי מהצדדים הקדים את השני, פנה לביה"ד וכרח את תביעת הגירושין, הפסיקה קבעה שלושה מבחני עזר ע"מ למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה ע"י מי מהצדדים והם: א. על תביעת הגירושין להיות כנה. ב. על הכריכה להיות כנה. ג. על הכריכה להיעשות כדין.

יחד עם זאת, ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבני אינם יושבים כערכאת ערעור על החלטות זה של זה. משכך, על הערכאה השנייה להיזקק אף היא לשאלת הסמכות באותו עניין ואינה יכולה לקבוע כי העניין בסמכותה מבלי לתת החלטה מנומקת ומפורטת. אם הערכאה השנייה לא תעשה זאת, היא תפגע בעיקרון כיבוד הערכאות.

מתגרש? דע את זכויותיך!

תקופת גירושין היא תקופה קשה מכל בחינה, כלכלית נפשית ורגשית. משרד עורך דין דויד לייזר ושות' כאן בשביל לעזור לך לעבור אותה בצורה הכי פחות קשה ומבלי לאבד את הזכויות המגיעות לך על פי חוק.

אם הגעת לקרוא על זכויות הגבר במשפחה, כנראה שאתה נמצא במהלכו של הליך גירושין. את ההחלטה להתגרש בוודאי קבלת בלב כבד וברגשות מעורבים, אך עם הידיעה כי זה הדבר הנכון והטוב ביותר עבורך. אך עם זאת עליך להיערך ולקבל החלטות קשות רגשית, נפשית וכלכלית. אנו כאן בשבילך לעשות עבורך סדר בבלגן, לעזור לך להבין מהם זכויותיך ולעזור לך גם לעמוד עליהם ולקבל אותם כפי המגיע לך על פי חוק.

הליך גירושין כרוך יד ביד עם סוגיות לא פשוטות נוספות

אפילו בהנחה שאתה ובת הזוג שלך החלטתם להתגרש בצורה יפה תוך שמירה על הכבוד אחד של השני עדיין יש כמה סוגיות כבדות משקל עליהם צריך לתת את הדעת ואם גם ישנם ילדים המעורבים בסיפור העניין מסתבך עוד יותר. בכל מקרה אנו מציעים לך לגשת לייעוץ משפטי בכל הנוגע לסוגיות אלו. אצלנו תוכל לקבל את הייעוץ הטוב ביותר מהמומחים הטובים ביותר בתחום. עורך דין דויד לייזר מומחה לתחומים רבים ובכלל זה תחום הגירושין וזכויות הגבר במשפחה.

חלוקת רכוש:

חלוקת רכוש תחייב את שניכם להציג את כל נכסיכם ולהחליט על חלוקה הוגנת. חלוקה זו תתבצע באמצעות הסכם גירושין או לחלופין, בהיעדר הסכמה, רשאי כל אחד מכם לערב את בית הדין, לעיתים לא יהיה מנוס מהתערבות בית הדין במקרה שאחד מכם יסתיר רכוש או יתעקש על חלק גדול יותר.

מזונות:

על פי הדין העברי חייב הבעל במזונות אישה אך רק בתנאים מסוימים. חשוב מאוד שתדע לעמוד על זכויותיך כראוי כדי לא להתחייב במזונות אם אין לך כוונה לשלום בית ופניך לגירושין.

נושא מזונות ילדים הוא נושא מורכב הרבה יותר. סכום המזונות המינימליים החלים על האב עלול להיות גבוה מאוד ולכן חשוב מאוד לא להתחייב על שום הסכם דמי מזונות/ להתמודד לבד מול תביעת מזונות ללא יעוץ משפטי הולם.

משמורת ילדים:

הורה משמורן הוא ההורה שהילדים נמצאים בחזקתו רוב הזמן. מכוח החוק זכות המשמורת ניתנת לאם, אלא שכיום יכולים גם אבות לזכות במשמורת הילדים או במשמורת משותפת ואם תדע לדרוש זאת בצורה הנכונה תוכל לזכות גם אתה.

הסדרי ראייה

על פי הנוהל ההורה שאין לו משמורת על הילדים רשאי לקחת אותם לשהייה במחיצתו על פי תנאים וזמנים מסוימים. כפי שקורה בדרך כלל האם היא ההורה בעלת המשמורת ולכן אם גם אתה אינך הורה משמורן עליך לעמוד על זכויותיך להסדרי ראייה תקינים המהווים את טובת הילדים שלך.

זכויות הגבר במשפחה כוללות סוגיות נוספות. צור קשר עכשיו ונשמח לייעץ לך בכל מה שתזדקק.

חוק גישור חובה בהליך גירושין

חוק גישור חובה או בשמו הרשמי "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" נכנס לתוקף בחודש יולי 2016. החוק עומד ליצור שינוי מהותי בדרך בה זוגות מתגרשים במדינת ישראל. בבסיס החוק עומדת המחשבה של המחוקק שלזוגות אשר בוחרים להתגרש עדיף להימנע ממלחמות גירושין מכוערות בבתי המשפט ולכן בכדי למזער או למנוע את המלחמות הללו, החוק מחייב בני זוג אשר פותחים בהליך גירושין לנסות ולהגיע להסכמות בהסכמה בהליך גישור לפני גירושין.

פניה לגישור או ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט

לאחר כניסתו של חוק גישור חובה לתוקף בני הזוג אשר מעוניינים להתגרש יתבקשו לבחור באחת מהאפשרויות: פניה למגשר אשר רשום בלשכת המגשרים בישראל ובעזרתו להגיע להסכם גירושין מלא בהסכמה אשר יקבל תוקף משפטי ורשמי מול כל הרשויות הנוגעות בדבר או פניה משותפת לבית המשפט והגשת בקשה ליישוב הסכסוך. הבקשה תעבור ליחידת הסיוע של בתי המשפט אשר מתאמת מפגשים בין המתגרשים לעובדת סוציאלית שתספק מידע על המשך התהליך.

מידע על הליך הגירושין וסיוע להליך גירושין בהסכמה

ביחידת הסיוע של בתי המשפט יספקו לזוג מידע על הליך גירושין וההשפעות שלו על בני הזוג ועל הילדים ושאר חברי המשפחה, יפנו את בני המשפחה לטיפול מתאים בעת הצורך. שם גם יספקו לזוג מידע על הערכאות השונות והדרכים להגיע להסכם גירושים בישראל וכיצד ניתן למזער את הנזקים הרגשיים והכלכליים של הליך הגירושין. לאחר מכן ידרשו בני הזוג לבחור באחת מתוך שלוש אפשרויות: גישור לפני גירושין, טיפול זוגי או גירושין בהסכמה בליווי עורך דין גירושין. 

גישור לפני גירושין – חוק הגישור החדש

גישור לפני גירושין הפך להליך חובה עם כניסת חוק הגישור לתוקף ב – 17.7.2016. על פי חוק הגישור כל זוג אשר פותח הבליך גירושין יהיה חייב להשתתף בארבע פגישות גישור בכדי להתכונן להליך הגירושין ובמטרה למזער ויכוחים ואי הסכמות טרם ההגעה לדיונים בבית המשפט.

מה המטרה של פגישות הגישור לפני גירושין?

מטרתן של פגישות הגישור לפני גירושין היא ליצור אוירה חיובית ופרודוקטיבית בקרב בני הזוג ולהוביל אותם להסכמות בסיסיות שיהוו קוים מנחים בהליך הגירושין. במפגשי הגישור הזוג העומד לפני גירושין עובר תהליך אשר מסייע להבנה שהחיים ימשיכו להיות משותפים במובנים מסוימים וכל כן דרך של גישור ובחירה בטובת הילדים והמשפחה כולה היא עדיפה תמיד. בכדי להבטיח שההסכמות אכן הוגנות ואפשריות מבחינה משפטית ניתן להזמין למפגש זה עורך דין גירושין אשר יבחן את ההסכמות מההיבט המשפטי.

איך ממשיכים אחרי פגישות הגישור?

פגישות הגישור נערכות על ידי צוות של עובדים סוציאליים מיחידת הסיוע של בתי המשפט. פגישות הגישור לפני גירושין אשר נקראות גם פגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום הן חובה על כל מי שפותח תיק גירושין בין אם בבית דין רבני או בבית דין אזרחי לענייני משפחה. רק לאחר ארבע פגישות יכולים בני הזוג לבחור אם הם מעוניינים לפנות להליך גישור לגירושין או שהם בוחרים לנהל הליכים משפטיים ולהתגרש באופן סופי. אם הוחלט על גירושין יתנהל התיק בערכאה בו הוא הוגש מלכתחילה.