פסק דין בגין עטירת הכתובה בג"ץ פלונית נגד פלוני
פסק הדין קבע שהבעל יחויב בתשלום על סך 380,000 ש"ח בגין כתובת האישה למרות שבית דין הרבני הגדול פסק כי האישה מפסידה כתובתה.
העובדות :
מדובר בתביעת גירושין שהגיש הבעל נגד האישה בבית דין הרבני האזורי בת"א מנגד האישה הגישה תביעה לשלום בית.
הבעל עמד על טענתו לגירושין והאישה דרשה את כתובתה, בית דין הרבני האזורי בת"א קבע כי העותרת זכאית לכתובתה ואף קבע שהמשיב יגיע להסכמות עם העותרת.
המשיב ערער על החלטת בית דין הרבני והשתלח בביהד"ר עד אשר ביהד"ר סירב לדון בעניין בני הזוג.
המשיב הגיש עתירה למתן צו על תנאי לביהמ"ש העליון כשבתו כבג"ץ ובג"ץ קבע שהצדדים יתדיינו בפני ביהד"ר האזורי בירושלים שהוקם במיוחד לדון בתיק, קבע:
א. שהאישה זכאית למלוא כתובתה.
ב. מקבלים את בקשת האישה לשלום בית ולהכרזת הבעל כמורד.
ג. בית דין הרבני ממליץ לצדדים להתגרש בכפוף לתשלום הכתובה.
המשיב ערער על החלטה זו לבית דין הרבני הגדול בירושלים ובית דין הרבני הגדול דחה את הערעור.
המשיב פנה לבית דין הרבני האזורי וביקש שוב לפתוח את התיק בסיבה של ישנם ראיות חדשות לסתירת הדין.
ובית דין הרבני האזורי למרות הראיות החדשות דחה את בקשת המשיב.
המשיב פנה לבית דין הרבני הגדול וביום 06/03/11 בית דין הרבני הגדול הפך את הקערה על פיה וקבע שהאישה אינה זכאית לכתובתה לאור הראיות החדשות.
העותרת פנתה לבג"צ מהטעמים:
א. עיקרון סופיות הדיון נרמסו ע"י ביהד"ר הגדול.
ב. שיהוי בידה"ר הגדול אישר בבקשות דיונים חוזרים וערעורים שהוגשו בשיהוי ניכר ללא כל נימוק והצדקה.
ג. החלטה שניתנה בניגוד לסמכות הקבועה בחוק.
ובג"ץ בהחלטתו כיום לאחר ששמע את עמדת 2 הצדדים החליט לפסוק לאישה העותרת, סך של 380,000 ש"ח להיום.
לקריאת פסק הדין של בג"ץ בתיק
