מיהו נוטריון ומהן הסמכויות שלו?

נוטריון הוא עורך דין אשר קיבל הסמכה לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. חתימתו הרשמית מאשרת מסמכים שונים, מאשרת את קיומן של פעולות שונות ומהווה בעיני בית המשפט אישור למקוריות המסמך, לזהות החותם או לעובדה שהמסמך נחתם בצלילות דעת ומרצון טוב. מסמכים אשר נחתמים על ידי נוטריון הם בעלי תוקף בבית המשפט. חתימתו נדרשת בעת כתיבת צוואות וירושות, עריכת הסכמים, אישור שהתוכן המופיע במסמכים ותצהירים הוא זה שנמסר בפועל, אישור נכונות של מסמך או תרגום ומתן תוקף משפטי להסכם ממון, ועוד. על מנת להגיש לבית המשפט את כל אחד מהמסמכים הללו יש לחתום עלים בנוכחות נוטריון מוסמך וזאת על מנת לתת להם תוקף משפטי.

נוטריון ברמת גן – זקוקים לשירותי נוטריון מקצועיים?

לצד עיסוק בתחומים עיקריים כמו דיני משפחה, גירושין, דיני מקרקעין, צוואות וירושות מספק משרד עורכי דין ודויד לייזר ושות' מספק שירותים נוטריונים מקצועיים, מנפיק אישורים נוטריוניים במהירות ובמקצועיות תוך מתן שירות אדיב ומהיר. אנו מספקים ללקוחותינו את מכלול השירותים הניתנים על ידי משרד עורכי דין מקצועי ומציעים את כל השירותים הנדרשים תחת קורת גג אחת. חותמים על הסכם ממון? צוואה? זקוקים לליווי משפטי מקצועי? התקשרו עכשיו  054-46572 ואנו נעמוד לרשותכם בכל שאלה ובקשה. כתובתנו: בית סילבר – אבא הלל 7 רמת גן טלפון: 03-6134430, 03-6133656

מהם הסדרי ראיה?

כאשר זוג מחליט להתגרש אחת מהשאות העיקריות שעולות היא שאלת המשמורת על הילדים. הזוג המתגרש נדרש להחליט היכן יבלו הילדים את רוב זמנם וכמה זמן יבלו במחיצת ההורה שאינו המשמורן העיקרי. להסדר זה קוראים הסדר ראיה והוא מהווה חלק עיקרי מאוד ומהותי בהסכם הגירושין. המשמעות הנגזרת של הסכם זה היא כמובן תשלום המזונות שנקבע להורה שאינו המשמורן. הסדרי ראיה קובעים את פרקי הזמן בהם הילדים נמצאים עם ההורה, שאינו המשמורן העיקרי והם נקבעים בהסכמה בין ההורים או על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במהלך הסכם גירושין.

איך קובעים הסדרי ראיה?

הסדרי ראיה נקבעים כחלק מהסכם הגירושין. על ההורים ועל באי כוחם מוטלת האחריות לחלק את זמנם של הילדים באופו אחראי ונכון במהלך שלבי ההסכם ולאחר מכן להביאו לאישור של בית המשפט. על פי החוק כיום נחשבים הסדרי הראיה כזכותו של ההורה הלא משמורן ולא חובתו – דהיינו ההורה הלא משמורן, רשאי ולא חייב לקיים את הסדרי הראיה שנקבעו לא. כתוצאה מכך, לעיתים מפר ההורה הלא משמורן את הסדרי הראיה, זאת תוך פגיעה בילד ובבן הזוג השני. 

משמורת ילדים והסדרי ראיה

ההורה שמקבל את המשמורת המלאה הוא זה שנמצא עם הילדים רוב הזמן. הסדר משמורת ילדים גם הוא חלק מהסכם גירושין וגם הוא מאושר על ידי בית המשפט. בניגוד להורה הלא משמורן, אשר קיימת לו לכאורה זכות בחירה אם לקיים את הסדרי הראיה, אם לאו, להורה המשמורן אין זכות בחירה במקרה זה, והוא מחויב לאפשר את הסדרי הראיה, כלשונם. אי קיום הסדרי הראיה על ידי ההורה המשמורן הינה הפרת צו של ביהמ"ש והיא עשויה לגרור כתב אישום פלילי, ביזיון בימ"ש, ובמקרים קיצוניים אף שלילת המשמורת.

זקוקים לסיוע בכל הקשור במשמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות ? צרו קשר עם עורך דין גירושין דויד לייזר 054-4657432

מה אומר החוק על מזונות ידועה בציבור?

לידועה בציבור אין זכות חוקית למזונות על פי הדין העברי לפיכך אין אדם חייב במזונות האישה אלא אם נשא אותה כדת משה וישראל ונתן בידה כתובה על פי דין. הפסיקה יצרה מזונות אזרחיים – על פי ההלכה פסוקה, בעת החיים המשותפים נכרת בין בני זוג, ידועים בציבור הסכם מכללא לחיות כנשואים, מכוח עקרון תום הלב והוכרה זכותם ההדדית של בני זוג הידועים בציבור לקבל מזונות האחד ממשנהו. 

משמעות ההכרה של הפסיקה בישראל ב"מזונות ידועה בציבור" גם במקרה שלא נחתם בין בני הזוג הסכם הכולל סעיף מזונות – משמעותה שעצם החיים המשותפים יוצרים ערבות הדדית בין בני הזוג.

מזונות משקמים

הפסיקה גם מכירה בזכותם של בני זוג ליהנות מדמי הסתגלות לאחר פירוד. מדובר במזונות לידועים בציבור לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד, על מנת שתינתן לאישה שהות ויכולת להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמה. לידועים בציבור קיימת הזכות, למזונות מהעיזבון עם פטירתו של אחד מבני הזוג.

פסיקת מזונות ידועה בציבור

בפסק דין חדשני מבית מדרשו של בית המשפט לענייני משפחה בר"ג נפסקו מזונות לידועה בציבור שבן זוגה החליט לאחר 17 שנות חיים משותפים לנתק את הקשר עמה. המדובר בתיק תמ"ש 51940/98 כהן נ' כהן מפי כב' השופט  שוחט.

העבדות: התובעת ניהלה את חייה במשך 17 שנים עם הנתבע כידועה בציבור ובהגיעה לגיל 71 החליט הנתבע לנתק עמה את הקשר, בעקבות זאת היא הגישה לביהמ"ש 2 תביעות:                                                            

האחת – תביעה למזונות חודשיים, והשנייה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לבעלות על מחצית רכושו של הנתבע.

הנתבע בכתב הגנתו ביקש לדחות את תביעות התובעת בהסתמך על שתי טענות:

טענה א': שיחסיו עם התובעת לא התגבשו לכדי יחסים של "ידועים בציבור" המקנים לה זכות

טענה ב': התובעת בשנת 1993 חתמה על הסכם שבו ויתרה מראש על כל תביעה הנובעת מהחיים המשותפים.

כבוד השופט שוחט חילק את פסק דין לשני חלקים

1.      בחלקו הראשון של פסק דין קבע כי מערכת היחסים בין בני הזוג חוסה תחת הגדרת "ידועים בציבור" כפי שנתקבלה בפסיקה.

2.       חלקו השני של פסק דין דן בתקפותו של ההסכם לחיים משותפים משנת 1993, שבו הצהירה האישה כי הינה מוותרת על כל זכיותיה, נקבע כי ההסכם פסול מיסודו מאחר ונחתם תחת אילוץ לאחר  שהתברר שהתובעת פיתחה תלות מוחלטת בנתבע.

3.      בחלקו השלישי- דן השופט בזכותה של התובעת כ"ידועה בציבור" למזונות, ופסק דמי שיקום עבורה על סך 30,000 דולר וזאת לאחר הפירוד. הסכום נקבע לפי הסכומים שלטענת הנתבע שילם הוא לתובעת עובר לפירוד בניהם.

אנו רואים כי כאן לראשונה הכיר בית המשפט הכיר בית המשפט הישראלי בצורה ברורה ומפורשת בזכות מזונות או דמי שיקום לידועה בציבור וזאת בין היתר מכוח הסכם מפורש ו/או מכללא ומכוח שיקולי צדק ויושר הנובעים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פסק דין זה הוא כאמור פסק דין מהפכני המביא לידי ביטוי גישה ליברלית ואמידה, שבה באים להגשמה ערכים של אנושיות הומניזם וצדק חברתי.

מעוניינים לקבל מידע על מזונות ידועה בציבור? התקשרו עכשיו לעו"ד גירושין דויד לייזר 03-6134430

 כיצד לערוך צוואה?

החלטתם לכתוב צוואה? כיצד לערוך צוואה נכון? זהו צעד נכון ואחראי מאוד אשר ימנע ויכוחים וסכסוכים אפשריים בין היורשים שלכם לאחר שתלכו לעולמכם בשיבה טובה. אז איך כותבים צוואה? ההסבר במדריך הבא. להמשיך לקרוא כיצד לערוך צוואה? המדריך המלא ←

חטיפת ילדים – אמנת האג

סעיף 6(א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע, כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. ולא ניתן להגביל זכות זו, אלא במקרים חריגים ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בשנת 1980 התקבלה בעיר האג שבהולנד, אמנה בינלאומית העוסקת בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים והיא קיבלה את השם "אמנת האג". בהתאם לאמנת האג, המשמורת על ילד צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע, ואין להעביר ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת שני הוריו, או אפוטרופסות.

במידה ואחד מהוריו של הקטין "חוטף" אותו לארץ אחרת ללא הסכמת ההורה האחר, ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה "נחטף". לרוב, נועדה אמנה לתת פתרון ולהילחם בתופעה של לקיחת המשמורת בכוח על ידי אחד ההורים בעקבות סכסוך או גירושין.

ישראל חלק מאמנת האג

למרות כוונת האמנה, מדינות רבות מנהלות קדם דיון על המשמורת בעת הדיון על השבת הילד למדינה ממנה נחטף, בין השאר בגלל טענות של ההורה ה"חוטף" שהשבת הילד למדינה ממנה נחטף תסכן את הילד או תפגע בטובתו. ישראל אימצה את אמנת האג בשנת 1991 במסגרת "חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991" (להלן: "החוק"), והגוף אשר הוסמך לטפל בסוגיה זו, היא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.

הערכאה המוסמכת לדון בתביעות ע"פ חוק האמנת האג הינה ביהמ"ש לדיני משפחה. על אף העיקרון המנחה לפיו יש להשיב את הקטין לארץ מוצאו, הרי שב"חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991", קיימים חריגים רבים, אשר מאפשרים סטייה מעיקרון זה.

מקרה לדוגמא – חטיפת ילדים

סעיף 12 לחוק – הקובע כי אם עברה יותר משנה בין החטיפה לבין מועד הגשת הבקשה, על ביהמ"ש להורות על השבת הקטין למקום מושבו "זולת אם הוכח כי… השתלב כבר בסביבתו החדשה"

סעיף 13ב' לחוק – הקובע כי ביהמ"ש רשאי לסרב להחזיר את הקטין לארץ מוצאו, במקרה בו קיים חשש חמור שהחזרתו של הקטין תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי, או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל או אם התברר כי הילד מתנגד להחזרתו. בערעור אזרחי 93 / 7206 רוני ארמנד גבאי ואח' נ' אפרת גבאי קבע ביהמ"ש העליון, כדלקמן:

א. הכלל בהליכים לפי האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים הוא כי ילד שנחטף חובה להחזירו. רק בהתקיים אחד החריגים, קם שיקול-דעת לבית-המשפט להחליט שלא להחזירו.

ב. מרכיב יסודי בגיבוש עילת תביעה על-פי אמנת האג הוא שהתרחש "מעשה חטיפה". הביטוי "חטיפה" אינו מופיע באמנת האג. זהו ביטוי עממי לתיאור המרכיב שעליו עומדת אמנת האג ושעניינו הרחקת ילד או אי-החזרתו שלא כדין תוך כדי הפרת זכות משמורת הנתונה לאדם, למוסד או לכל גוף אחר על-פי דין המדינה שבה מצוי מקום מגוריו הרגיל של הילד. "מקום המגורים" אינו ביטוי טכני – הוא מבטא מציאות חיים נמשכת, הוא משקף את המקום שבו גר כרגיל הילד עובר לחטיפה. נקודת המבט היא של הילד והמקום שבו הוא גר. הבחינה מתמקדת בחיי היום-יום של העבר, ולא בתכניות העתיד.

בנסיבות העניין, מקום המגורים הרגיל של הקטין הוא בארצות-הברית. מקום מגורים רגיל זה לא השתנה עם בואו של הקטין לישראל, לביקור משפחתי ולשהות זמנית. אף ההרשמה לבית הספר בישראל נעשתה כעניין זמני, שנועד למנוע פגיעה בקטין. מקום המגורים הרגיל של הקטין ממשיך להיות ארצות-הברית, וממילא יש תחולה לאמנת האג.

ג. זכויות משמורת על-פי הדין האמריקני הן של ההורים. אי-החזרת הקטין על-ידי אביו, שעה שהאם ביקשה לחזור עמו לארצות-הברית, מהווה הפרה של זכות המשמורת של האם. על-פי אמנת האג חייב בית-המשפט לצוות על החזרת הקטין לאלתר, אלא אם כן יוכל האב להכניס עצמו לאחד החריגים, הסייגים או ההגנות הקבועים באמנה. אין ברישום הקטין לבית ספר כדי להצביע על הסכמת האם להישארות הקטין בארץ.

עורך דין דויד לייזר עוסק בדיני משפחה ובתחום חטיפת ילדים – לייעוץ ופרטים  נוספים חייגו עכשיו 03-6134430

החוק למניעת אלימות במשפחה

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, נחקק על מנת להגן על בני משפחה החשופים לפגיעה מפני בני משפחה אחרים. אלימות במשפחה הוא נושא ששייך לתחום דיני משפחה – חוק זה עוסק באותם במקרים בהם יש אלימות במשפחה, קשה, פיזית או נפשית, במסגרת משפחתית, ואשר מביאה למצב בו אחד מבני המשפחה פונה לבית משפט בכדי לקבל על גופו ועל יתר בני המשפחה – הגנה. אחד הכלים העיקריים שמעניק חוק זה הינו צו ההגנה. להמשיך לקרוא אלימות במשפחה ←