החוק למניעת אלימות במשפחה
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, נחקק על מנת להגן על בני משפחה החשופים לפגיעה מפני בני משפחה אחרים. אלימות במשפחה הוא נושא ששייך לתחום דיני משפחה – חוק זה עוסק באותם במקרים בהם יש אלימות במשפחה, קשה, פיזית או נפשית, במסגרת משפחתית, ואשר מביאה למצב בו אחד מבני המשפחה פונה לבית משפט בכדי לקבל על גופו ועל יתר בני המשפחה – הגנה. אחד הכלים העיקריים שמעניק חוק זה הינו צו ההגנה.
צו הגנה
החוק מעניק לבתי המשפט כלי קיצוני בשם "צו הגנה" שנועד לספק ביטחון לבני משפחה הנפגעים מאלימות כזו או אחרת ע"י בן משפחה אחר. מטרתו של צו ההגנה הינה לספק בטחון והגנה לבן המשפחה הפגוע, וזאת ע"י מתן הגבלות על בן המשפחה הפוגע בצווי הכוללים איסור הטרדה, איסור נשיאת נשק, הרחקה מהבית וכו'. חשוב לדעת כי צו הגנה הינו הליך קיצוני אשר הענקתו פוגעת בהוראותיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והענקת צו הגנה ע"י בתי המשפט נעשית במצבים בהם ביהמ"ש סובר כי קיים חשש לחייו ולשלומו של בן משפחה בעקבות אירועי אלימות.
מתי ניתן לתת צו הגנה?
ניתן להוציא צו הגנה במקרים הבאים:
- כנגד אדם שביצע עבירות מין בבן משפחתו.
- כנגד אדם אשר התעלל בבן משפחתו התעללות מתמשכת.
- כנגד אדם שנקט באלימות פיזית או מילולית כלפי בן משפחתו.
- כנגד אדם אם קיים חשש סביר כי הוא עלול להוות סכנה פיזית של ממש כנגד בן משפחתו.
מהו המועד להגשת צו הגנה?
בקשה לצו הגנה יש להגיש סמוך ככל שניתן למועד בו אירע המעשה בגינו נדרשת הבקשה לצו הגנה, שכן ביהמ"ש יבדוק מהו פרק הזמן שחלף, וככל שההפרש גבוה יותר, יפחת הסיכוי למתן צו הגנה. ככל ויסבור ביהמ"ש יעניקו במעמד צד אחד, ברם, יקבע מועד נוסף לדיון בבקשה במעמד שני הצדדים וזאת בתוף 7 ימים ממועד מתן הצו.
תוקפו של צו הגנה
צו הגנה יכול להינתן לתקופה של עד שלושה חודשים, כאשר בסיום התקופה הנ"ל יבדוק ביהמ"ש שוב, האם יש להאריך את תוקף הצו או שיש לבטלו. במידה ויחליט בית המשפט כי יש לתת ארכה נוספת לצו, ניתן יהיה לעשות כן שוב לתקופה של שלושה חודשים נוספים – ובלבד שהתקופה המרבית של הצו לא תהא שנה הערכאות המוסמכות לדון בבקשות לצו הגנה הינן בתי משפט השלום, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
צו מניעה מסוג "מדור שליו"
צו הרחקה זה מקורו בדין האישי אשר מעניק לאישה ולילדים זכות למדור שקט ושלווה. הזכות למדור שקט ושלו פירושה חובתו של הבעל לספק לאישה מגורים, שבהם תהנה משלווה, ובהם תוכל לחיות את חייה ולעבוד בעבודתה- מבלי שתהייה צפויה למעשי אלימות או התגרות בלתי נסבלים של הבעל. משכך ,במקרים בהם הבעל/ האב נוקט בפעולות אשר מפריעים את המדור השקט והשלו של האישה ו/או הילדים בבית, פתוחה הדרך של הילדים ואימם לעתור לביהמ"ש בבקשה לצו מניעה אשר יאסור על האב/ הבעל לבצע פעולות מסוימות לרבות הרחקתו מהבית על מנת להבטיח כי לא ימשיך לפגוע במדורם השקט והשלו של האישה והקטינים.
בית המשפט העליון קבע, כי המתח הנובע ממצב הדברים בין ההורים, מבלי לקבוע מי האחראי למריבות, ואפילו יהיו ההורים אחראים לכך במידה שווה, מקרין בהכרח על האווירה בבית ופוגע במדורם השלו והשקט של הקטינים. כך הלכה למעשה, בשימוש בסעד הנובע מכוח המזונות, רשאי בית המשפט במקרים חריגים לקבוע כי האב מורחק מבית הצדדים רק מחמת שאם ימנע מלעשות כן, תיפגע שלוותם. בסופו של יום נקבע, כי הסעד הספציפי המתבקש, דהיינו צו המניעה, מהווה אמצעי להבטחת האינטרסים של כלל בני המשפחה.
בבואו של ביהמ"ש להכריע האם לתת צו הרחקה מהבית, הוא מאזן בין זכויות הצדדים ובהם טובת הקטינים, מול הנזק בזכותו של האב. מצב בו האב ממילא אינו גר בבית, מקל על אפשרות הענקת צו, שכן אז מדובר יהיה האוסר כניסה ולא גירוש מביתו שלו. חשוב להדגיש כי מטרתו של צו ההגנה אינה בהשגת הישגיים ממונים, אלא בהגנה והנקת שקט ושלווה לאישה והקטינים.
צו למניעת הטרדה מאיימת
המדובר בצו מניעה מסוג אחר אשר מוגש מעילות שונות מאלו של צו הגנה. את הצו יכול להגיש כל אדם אשר חווה הטרדה מאיימת מבן משפחה, כאשר הטרדה מאיימת תיחשב עפ"י סעיף 2 לחוק: הטרדה בכל דרך שהיא לרבות איומים בפגיעה, בבילוש, במארב בהתחקות אחרת תנועותיו ו/או מעשיו של הנפגע, ביצירת קשר עימו בכתב ו/או בעל פה.
במסגרת הצו בית המשפט יכול לתת צו האוסר על הפוגע להטריד את הנפגע לאיים עליו ו/או לבלוש אחריו ו/או ליצור עם הנפגע כל קשר. כן יוכל הצו לאסור על הפוגע להיכנס לדירת הנפגע ו/או האוסר עליו להימצא במרחק מסוים מדירתו של הנפגע, ממקום עבודתו, מקום לימודיו, מרכבו ו/או מכל מקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
עורך דין דויד לייזר בעל ניסיון רב בדיני משפחה ובתחום אלימות במשפחה והוצאת צו מניעה – לייעוץ ופרטים התקשרו עכשיו 03-6134430
