ארכיון תגיות: סידור גט

פתיחת תיק גירושין

פתיחת תיק גירושין ומרוץ הסמכויות

יובהר, כי יהודים במדינת ישראל יתגרשו בביה"ד הרבני בלבד, בין אם נישאו בנישואין דתיים ובין אם נישאו בנישואין אזרחיים. ישנם שני סוגים לפתיחת תיקי גירושין. סוג אחד הוא בקשה משותפת לגירושין כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים, הסוג השני הוא תביעה לגירושין במקרה בו אין הסכמה של הצדדים. 

פתיחת הליך:

במידה וישנה הסכמה בין הצדדים, הצדדים יגישו בקשה משותפת לגירושין בצירוף הסכם הגירושין. במידה והצדדים חלוקים בדעותיהם, יש לפתוח הליך של תביעת גירושין בביה"ד הרבני במקום מגוריו של הנתבע או במקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים. כאשר מגישים את תביעת הגירושין בביה"ד הרבני ניתן לכרוך (לצרף) לתביעה נושאים נוספים כגון: רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, הסדרי ראיה וכדומה, תביעה מסוג זה נקראת תביעת גירושין כרוכה.

ביסוס עילת גירושין:

פתיחת תיק גירושיןעל מגיש תביעת הגירושין לבסס עילה לגירושין המוכרת בהלכה, המצדיקה את סיום חיי הנישואין. עילות גירושין בהן דן ביה"ד יכולות להיות על רקע גופני או רקע התנהגותי. עילות כגון פירוד מתמשך, העדר סיכוי לשלום בית או מאיסה של אחד מהצדדים בחיים המשותפים לא תמיד יספיקו לבדם לגרום לביה"ד לכפות גירושין על הצד השני. הסיבה למתן "עילת גירושין" היא מניעת גירושין פזיזים וכן ע"מ להגן על האישה שפרנסתה לעיתים תלויה בבן זוגה. יובהר כי במידה והצדדים מגישים בקשה בהסכמה, בד"כ ביה"ד יקבל אותה כפי שהיא ולא יידרשו לתת עילה לצידוק הגט.

אישור הסכם הגירושין:

הדיון הראשוני בביה"ד יעסוק ברצון להתגרש ובמניעים לגירושין, באישור הסכם הגירושין שנחתם על ידי בני הזוג ובמתן פסק דין לגירושין. דיון זה מתבצע בנוכחות שלושה דיינים, אלא אם כן הצדדים וויתרו על זכות זאת בתחילת הדיון ואישרו הרכב מצומצם מזה, אזי לא ניתן יהיה לערער על ההסכם. במידה וההסכם כבר קיבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני יצטרך בכל זאת לתת גם את אישורו להסכם. ע"מ לאשר את הסכם, על ביה"ד להשתכנע כי ההסכם נחתם מרצונם החופשי של הצדדים ובמודעות מלאה לתוכנו ולהשלכותיו. בנוסף, ביה"ד יוודא כי בהסכם אין כל סעיף הפוסל את ההסכם כמו סעיף המחייב את אחד מבני הזוג להתגרש או משית על אחד הצדדים קנס במידה ויסרב לתת גט לצד השני. הסיבה לכך היא חשיבות הרצון החופשי של הצדדים בהסכמתם לגירושין, כאשר בלעדיה הופך הגט ל"גט מעושה" שנעשה בכפייה, אין לו תוקף משפטי ואינו יכול להביא לכדי גירושין.

במידה וביה"ד השתכנע ברצון הצדדים בגירושין ובתוכן הסכם הגירושין, הוא יוודא כי הצדדים אינם חיים יחד ואינם מקיימים חיים משותפים ולאחר מכן יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין. מרגע זה ניתן לאכוף את פסק הדין בהוצל"פ ובביטוח הלאומי (בעניין מזונות). את ההוראות בדבר מזונות הילדים, משמורתם והסדרי הראיה ניתן לבקש מביה"ד או מביהמ"ש לשנות במקרה של שינוי מהותי בנסיבות (כמו: שינוי גובה ההשתכרות, מקום מגורים, מצב בריאותי וכדומה).

פתיחת תיק גירושין

בירור מעמד אישי:

זוג שנישא בנישואין שאינם כדת משה וישראל או שאחד מבני הזוג התגייר בגיור שאינו מוכר בישראל, יתבקש לעיתים לערוך בירור מעמדו האישי בהליך נפרד. כחלק מההליך הנערך ע"י ביה"ד בני הזוג ישאלו על טקס הנישואים שערכו ועל אופי נישואיהם. בסוף ההליך תינתן הכרעה האם נדרש גט רגיל, "גט לחומרא" (שהוא גט על דרך ההחמרה במקומות בהם יש ספק בצורך בגט) או שאין צורך בגט. במידה ובני הזוג אינם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, עוד בטרם פתיחת הליך הגירושין הם ישלחו עם הכרעת בית הדין למשרד הפנים כדי להירשם שם כנשואים וע"מ שיוחלו לפתוח בהליך הגירושין.

בבירור יהדות במידה וישנו ספק בדבר יהדותו של אחד מבני הזוג, בייחוד אם הזוג או הוריו עלו לישראל, יהיה צורך בבירור יהדות עם פתיחת הליך הגירושין.

סידור הגט:

מדובר בשלב הסופי של הגירושין. טקס סידור הגט מורכב מארבעה שלבים: בירור השמות, ביטול המודעות, כתיבת הגט על ידי הסופר ומסירת הגט. ניתן לחלק את הטקס לשני ימים כאשר ביום הראשון ייערך סידור השמות וביום נוסף יערכו שלושת השלבים הבאים ברצף. לשלב בירור השמות על כל הצד יהיה להביא עד. הליכי הגירושין וסידור הגט לוקחים מספר שעות בכל פעם, כאשר בחלקם ממתינים לדיון או לדיין.

מירוץ הסמכויות:

מושג זה, הנשמע רבות בעניין הגירושין, אינו קשור לגירושין עצמם שכן הם בסמכותו הייחודית של ביה"ד הרבני. מרוץ הסמכויות נוגע לנושאים כמו משמורת הילדים, מזונות האישה והילדים וחלוקת רכוש. המושג מתייחס לאותם מקרים בהם אחד מן הצדדים הקדים את השני והגיש תביעה לאחת מן הערכאות. האישה בד"כ תעדיף לפנות ביהמ"ש לענייני משפחה והגבר יפנה לביה"ד ויגיש תביעה כרוכה לביה"ד. זאת מתוך ההנחה הרווחת כי ביהמ"ש יטה לטובתן של הנשים ולעומת זאת ביה"ד יטה לטובתם של הגברים. בין השיקולים באסטרטגיית בחירת הערכאה המתאימה לגירושין נמנים: בגידתו של מי מהצדדים, נכסי קריירה, כשירותו של מי מהצדדים להיות ההורה המשמורן, שיקולים בעניין מזונות אישה וכדומה.

ההתייעצות עם עו"ד קריטית כבר בשלב גיבוש ההחלטה לגירושין ובשלב איסוף המסמכים והראיות לצורך פתיחת הליך הגירושין או לצורך הגשת תביעות לבית משפט לענייני משפחה. "מירוץ הסמכויות" בין בני הזוג נובע  מעקרון כיבוד הערכאות, הקובע כי במקרה בו לשתי הערכאות סמכות שיפוט מקבילה והוגשה תביעה לאחת מהערכאות, מנועה הערכאה השנייה מלדון בעניין בהתאם להלכת פלמן.

 

כללים ברורים

פתיחת תיק גירושין ומרוץ הסמכויותלאור התפתחות מרוץ הסמכויות בין הערכאות נקבעו כללים חד משמעיים לפיהם רק במקרים חריגים ורק בהתקיים טעם מיוחד המצדיק זאת, למרות שערכאה אחת החליטה כי סמכותה לדון בתיק, יכולה הערכאה האחרת ליתן החלטה אחרת ואף סותרת. מן החריגים שקבעה נשיאת ביהמ"ש בדימוס דורית ביניש בהלכת פלמן: "מחטף" – מדובר במקרה בו לדוגמה ענייני הרכוש נכרכו בתביעת הגירושין בביה"ד ולאחר מכן נתבעו שוב בפני ביהמ"ש לענייני משפחה ואחת הערכאות פסקה כי היא המוסמכת לדון בנושא מבלי לתת החלטה מנומקת ומבלי שנערך דיון מקדים בהתקיימות תנאי הכריכה טרם מתן ההכרעה. מקרה נוסף בו יתקיים טעם מיוחד שיצדיק דיון של הערכאה השנייה הוא כאשר הכרעתה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה לוקה בפגם חמור, החורגת מכללי הצדק הטבעי דבר המביא לבטלות ההחלטה.

מעבר לכך, גם אם מי מהצדדים הקדים את השני, פנה לביה"ד וכרח את תביעת הגירושין, הפסיקה קבעה שלושה מבחני עזר ע"מ למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה ע"י מי מהצדדים והם: א. על תביעת הגירושין להיות כנה. ב. על הכריכה להיות כנה. ג. על הכריכה להיעשות כדין.

יחד עם זאת, ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבני אינם יושבים כערכאת ערעור על החלטות זה של זה. משכך, על הערכאה השנייה להיזקק אף היא לשאלת הסמכות באותו עניין ואינה יכולה לקבוע כי העניין בסמכותה מבלי לתת החלטה מנומקת ומפורטת. אם הערכאה השנייה לא תעשה זאת, היא תפגע בעיקרון כיבוד הערכאות.