ארכיון הקטגוריה: עורך דין גירושין

עורך דין דויד לייזר, עורך דין גירושין מקצועי בעל ניסיון עשיר בתחום דיני גירושין, עומד בראש משרד עו"ד דויד לייזר ושות'.

כל מה שרציתם לדעת על מזונות אב

עד לפני קיץ 2017 מזונות אב היו תחום נדיר ביותר שכמעט ולא התקיים. מזונות אב אלו תשלומים שהאב מקבל עבור ילדיו לאחר תהליך הגירושין. עד הקיץ האחרון בית המשפט כמעט ולא פסק מזונות אב, אלא אם היה מדובר בזוג ידועים בציבור או לחילופין בזוג שלא התחתן דרך הרבנות. הסיבה לכך הייתה שבית המשפט פעל אך ורק לפי הדין העברי שאינו מכיר בתשלום מזונות של אישה לגבר.

להמשיך לקרוא כל מה שרציתם לדעת על מזונות אב

מה עושים כשהאב לא משלם מזונות?

בהסכם גירושין נקבע, בין היתר, גובה המזונות שעל האב לשלם לאשתו עבור ילדיהם המשותפים. תשלום המזונות מתקיים עד שהילדים מגיעים לגיל 18 ונועד כדי למלא את צרכיהם הבסיסיים. מידי יום מגיעות לבית המשפט פניות רבות כנגד גברים שלא משלמים מזונות כפי שנקבעו בהסכם הגירושין וכפי שנקבע על פי חוק. אז מה אפשר לעשות עם אי תשלום מזונות על-ידי הגבר? האם בכלל יש מה לעשות או שמדובר במלחמה מתישה ומיותרת? עו"ד דויד לייזר עם כל הפרטים. להמשיך לקרוא מה עושים כשהאב לא משלם מזונות?

זכויות אישה גרושה

תהליך הגירושין אינו תהליך נעים ובמקרים מסוימים הוא עשוי להיות תהליך נורא ואיום. מקרי הקיצון מתרחשים כאשר הדברים מסתבכים ובני הזוג לא מצליחים לסיים את התהליך בצורה מכבדת. חשוב לדעת שלכל אחד מבני הזוג ישנם זכויות (וגם חובות) שאמורים להיקבע ולהיות מוסכמים על-ידי שני הצדדים. זכויות אישה גרושה עלולים להיפגע בצורה גדולה יותר מאלו של הגבר, ועל מנת שאישה תקבל את כל זכויותיה עליה להבין בדיוק מהן ולהתכונן היטב לתהליך הגירושין. להמשיך לקרוא זכויות אישה גרושה

חלוקת רכוש בגירושין

ישנן שתי דוקטרינות בהן משתמשים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג במקרה של פרידה או גירושין. האחת, חזקת השיתוף החלה על כל זוג שנישא עד ה-1/1/74 והן על זוגות ידועים בציבור וחד-מיניים בכל הנוגע לעניין הממוני והרכושי בין בני הזוג. דוקטרינה השנייה הינה, הסדר איזון משאבים (חוק יחסי ממון), החלה על כל הזוגות שנישאו החל מיום 1/1/74.

חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין ע"י נוטריון

חלוקת רכוש וחזקת השיתוף

משטר זה נוצר כמענה למקרים בהם רוב הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, תוך מאמץ משותף נרשם על שמו של אחד מבני הזוג (וברוב המקרים ע"ש הגבר) והותיר במקרה של פרידה את הצד השני (לרוב האישה) חסר כל. כלומר, החזקה תחול בעת חלוקת הרכוש כל עוד בני הזוג לא הסדירו ביניהם את זכויותיהם בנכסיהם.

מאמץ משותף

ע"פ החזקה, נקבע העיקרון כי במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג קיימת שותפות קניינית בכל הרכוש שנצבר במאמץ משותף והוא שייך לשני בני הזוג באופן שווה גם אם נרשם ע"ש אחד מבני הזוג בלבד. עיקרון זה מבוסס על ההנחה כי בני הזוג נישאו מתוך רצון לנהל משק בית משותף הכולל הן את העבודה מחוץ לבית והן את משק הבית וגידול הילדים, כל שכל צד משקיע בחיים המשותפים בא לטובת בני הזוג הן כיחידים והן כמשפחה.

משכך, בעת חלוקת הרכוש כל הרכוש המשותף שנצבר במאמץ משותף יחולק שווה בשווה בין בני הזוג ללא קשר לרישומו. ההלכה אף הורחבה וטומן בחובה גם זכויות פנסיה המתייחסת לתקופת החיים המשותפים, זכויות פרישה נוספות וכדומה. יודגש כי ישנם מקרים בהם נכס שנרכש טרם החיים המשותפים ויש בינו לבין בן הזוג השני זיקה ובמהלך החיים המשותפים הנכס הושבח לדוג' במאמץ משותף, הנכס ייכנס תחת חזקת השיתוף. השיתוף חל בין בני הזוג כבר במהלך הנישואין וחלוקת הרכוש נובעת מזכותם הקניינית של בני הזוג על רכושם.

כאמור ישנם נכסים שלא נצברו במאמץ משותף כמו: רכוש שהיה לאחד מבני הזוג מלפני הנישואין, מתנות וירושות שהתקבלו במהלך חייהם המשותפים וכדומה, נכסים אלה לא נכללי תחת החזקה ושייכים למי מבני הזוג שעל שמו הנכס רשום. במקרה בו ישנה מחלוקת על בן הזוג הטוען לחוסר שיתוף להוכיח כי הנכס נצבר שלא במאמץ משותף ולכן לא יחולק עם בן הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש והסדר איזון משאבים

כאמור ההסדר נכנס לתוקפו וחל על זוגות שנישאו החל מיום 1/1/74. הסדר זה קבע כי חלוקת הרכוש בין בני הזוג תיעשה בדרך של איזון משאבים לפיו יכללו נכסיו כל אחד מבני הזוג בנכסי האיזון יערך אומדן שווים ואם יהיה הפרש לטובת אחד מבני הזוג, כלומר נכסיו יהיו שווים יותר מנכסי בן הזוג, יחלקו בני הזוג בהפרש.

ע"פ ההסדר, במהלך הנישואין חלה הפרדה רכושית, עם פקיעת הנישואין בשל גירושין או מוות קמה הזכות האובליגטורית לבני הזוג לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין ושימש לטובת התא המשפחתי ללא צורך בהוכחת שיתוף. יובהר כי הסדר איזון המשאבים אינו מקנה זכות קניינית בנכס אלא זכות תביעה אישית.

לבני הזוג שנישאו לאחר 1/1/74 יש שתי אפשרויות

א. לחתום על הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש כרצונם ועליו לקבל תוקף בביהמ"ש או בביה"ד הרבני. ב. במידה ולא נערך הסכם ממון בין בני הזוג או כאשר הסכם הממון לא אושר ע"י ביהמ"ש או ביה"ד, יערך איזון משאבים במקרה של מוות או גירושין. כלומר מדובר בזכות אובליגטורית דחויה המתגבשת במקרה של מוות או גירושין בלבד ולא לזכות קניינית מיידית. כל אחד אדון לנכסיו במהלך הנישואין והאחד אחראי לחובות השני וזכותם להקנות את זכויותיהם לאחרים או זה לזה.

הסכם ממון

מהו הסכם ממון? הסכם ממון הוא הסכם הנחתם בין בני זוג למקרה של פרידה או גירושין בו הם מעלים על הכתב כיצד יחולק הרכוש. מעבר לכך ניתן להסדיר במסגרת ההסכם גם נושאים נוספים כמו גובה המזונות, הסדרי ראייה וכדומה.

איך מבחינים כי באמת מדובר בהסכם ממון ולא הסכם חוזי רגיל?

המבחן שנקבע ע"מ לבחון האם מדובר בהסכם ממון בין בני זוג או בהסכם חוזי רגיל הוא מבחן המטרה שקבע כב' השופטת מרים בן פורת. כלומר ההבחנה טמונה במטרת ההסכם, האם  הוא צופה פני איזון משאבים ומטרתו להסדיר את הנושא הממוני בין בני הזוג לעת מוות או גירושין שאם כן מדובר בהסכם ממון או שההסכם נוגע ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין אנשים לאו דווקא בנושא של דיני משפחה אלא בדיני קניין או חוזים ללא קשר לאיזון משאבים במקרה של פטירה או גירושין, אזי מדובר בהסכם רגיל.

הסכם ממון עם נוטריון דויד לייזר

על מי חל חוק יחסי ממון ומהי הדוקטרינה המשפטית שתחול לגבי יחסי הממון ביניהם:

  • הנשואים – גבר ואישה הנשואים נישואים התקפים ע"פ חוקי המדינה. מבחינת תחולתו של חוק יחסי ממון, די ברישום במרשם האוכלוסין לגבי נישואין שנערכו בחו"ל, בין בני זוג שנישאו בנישואין פרטיים (לדוגמה כהן וגרושה) ואף בנישואין קונסולאריים, יוכרו כבני זוג שזכותם כי בביהמ"ש לענייני משפחה יאשר את ההסכם ביניהם ע"פ חוק יחסי ממון.
  • הידועים בציבור – ע"פ הפסיקה חוק יחסי ממון אינו חל על ידועי בציבור, אך הפסיקה החילה עליהם את חזקת השיתוף כמתואר להלן. ע"פ הפסיקה כדי שבני הזוג ייחשבו ידועים בציבור עליהם לנהל חיי משפחה ומשק בית משותף.
  • בני זוג מאותו מין – כיום, ע"פ החוק בישראל, נישואין בין בני זוג מאותו המין אינן מוסדרים. מבחינה  זו רוב מערכות היחסים החד-מיניים יוסדרו תחת ההגדרה של ידועים בציבור. משכך, תחול חזקת השיתוף על בני זוג חד מיניים כפי שחלה על זוגות ידועים בציבור. ע"פ הפסיקה הרווחת, לעניין אישור הסכם בין בני זוג הנטייה המינית אינה רלוונטית זאת בהתבסס כל חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו. שכן לאדם יש את חופש החופש לבחור אם ירצה לחיות בזוגיות חד-מינית או דו-מינית.

כיצד עורכים הסכם ממון

מדובר בדרישה מהותית, הסכם הממון יערך בכתב וכך גם כל שינוי בו יצוין בכתב. כלומר, במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון בכתב וחתמו עליו ולאחר מכן שינו סעיף בהסכם, עליהם לערוך גם את ההסכם המתוקן בכתב. ע"מ שההסכם יקבל תוקף על בני הזוג לחתום על ההסכם ולאשרו בביהמ"ש וכך גם כל שינוי בהסכם או הסכם חדש הנחתם במקום ההסכם המקורי.

פתיחת תיק גירושין

פתיחת תיק גירושין ומרוץ הסמכויות

יובהר, כי יהודים במדינת ישראל יתגרשו בביה"ד הרבני בלבד, בין אם נישאו בנישואין דתיים ובין אם נישאו בנישואין אזרחיים. ישנם שני סוגים לפתיחת תיקי גירושין. סוג אחד הוא בקשה משותפת לגירושין כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים, הסוג השני הוא תביעה לגירושין במקרה בו אין הסכמה של הצדדים. 

פתיחת הליך:

במידה וישנה הסכמה בין הצדדים, הצדדים יגישו בקשה משותפת לגירושין בצירוף הסכם הגירושין. במידה והצדדים חלוקים בדעותיהם, יש לפתוח הליך של תביעת גירושין בביה"ד הרבני במקום מגוריו של הנתבע או במקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים. כאשר מגישים את תביעת הגירושין בביה"ד הרבני ניתן לכרוך (לצרף) לתביעה נושאים נוספים כגון: רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, הסדרי ראיה וכדומה, תביעה מסוג זה נקראת תביעת גירושין כרוכה.

ביסוס עילת גירושין:

פתיחת תיק גירושיןעל מגיש תביעת הגירושין לבסס עילה לגירושין המוכרת בהלכה, המצדיקה את סיום חיי הנישואין. עילות גירושין בהן דן ביה"ד יכולות להיות על רקע גופני או רקע התנהגותי. עילות כגון פירוד מתמשך, העדר סיכוי לשלום בית או מאיסה של אחד מהצדדים בחיים המשותפים לא תמיד יספיקו לבדם לגרום לביה"ד לכפות גירושין על הצד השני. הסיבה למתן "עילת גירושין" היא מניעת גירושין פזיזים וכן ע"מ להגן על האישה שפרנסתה לעיתים תלויה בבן זוגה. יובהר כי במידה והצדדים מגישים בקשה בהסכמה, בד"כ ביה"ד יקבל אותה כפי שהיא ולא יידרשו לתת עילה לצידוק הגט.

אישור הסכם הגירושין:

הדיון הראשוני בביה"ד יעסוק ברצון להתגרש ובמניעים לגירושין, באישור הסכם הגירושין שנחתם על ידי בני הזוג ובמתן פסק דין לגירושין. דיון זה מתבצע בנוכחות שלושה דיינים, אלא אם כן הצדדים וויתרו על זכות זאת בתחילת הדיון ואישרו הרכב מצומצם מזה, אזי לא ניתן יהיה לערער על ההסכם. במידה וההסכם כבר קיבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני יצטרך בכל זאת לתת גם את אישורו להסכם. ע"מ לאשר את הסכם, על ביה"ד להשתכנע כי ההסכם נחתם מרצונם החופשי של הצדדים ובמודעות מלאה לתוכנו ולהשלכותיו. בנוסף, ביה"ד יוודא כי בהסכם אין כל סעיף הפוסל את ההסכם כמו סעיף המחייב את אחד מבני הזוג להתגרש או משית על אחד הצדדים קנס במידה ויסרב לתת גט לצד השני. הסיבה לכך היא חשיבות הרצון החופשי של הצדדים בהסכמתם לגירושין, כאשר בלעדיה הופך הגט ל"גט מעושה" שנעשה בכפייה, אין לו תוקף משפטי ואינו יכול להביא לכדי גירושין.

במידה וביה"ד השתכנע ברצון הצדדים בגירושין ובתוכן הסכם הגירושין, הוא יוודא כי הצדדים אינם חיים יחד ואינם מקיימים חיים משותפים ולאחר מכן יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין. מרגע זה ניתן לאכוף את פסק הדין בהוצל"פ ובביטוח הלאומי (בעניין מזונות). את ההוראות בדבר מזונות הילדים, משמורתם והסדרי הראיה ניתן לבקש מביה"ד או מביהמ"ש לשנות במקרה של שינוי מהותי בנסיבות (כמו: שינוי גובה ההשתכרות, מקום מגורים, מצב בריאותי וכדומה).

פתיחת תיק גירושין

בירור מעמד אישי:

זוג שנישא בנישואין שאינם כדת משה וישראל או שאחד מבני הזוג התגייר בגיור שאינו מוכר בישראל, יתבקש לעיתים לערוך בירור מעמדו האישי בהליך נפרד. כחלק מההליך הנערך ע"י ביה"ד בני הזוג ישאלו על טקס הנישואים שערכו ועל אופי נישואיהם. בסוף ההליך תינתן הכרעה האם נדרש גט רגיל, "גט לחומרא" (שהוא גט על דרך ההחמרה במקומות בהם יש ספק בצורך בגט) או שאין צורך בגט. במידה ובני הזוג אינם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין, עוד בטרם פתיחת הליך הגירושין הם ישלחו עם הכרעת בית הדין למשרד הפנים כדי להירשם שם כנשואים וע"מ שיוחלו לפתוח בהליך הגירושין.

בבירור יהדות במידה וישנו ספק בדבר יהדותו של אחד מבני הזוג, בייחוד אם הזוג או הוריו עלו לישראל, יהיה צורך בבירור יהדות עם פתיחת הליך הגירושין.

סידור הגט:

מדובר בשלב הסופי של הגירושין. טקס סידור הגט מורכב מארבעה שלבים: בירור השמות, ביטול המודעות, כתיבת הגט על ידי הסופר ומסירת הגט. ניתן לחלק את הטקס לשני ימים כאשר ביום הראשון ייערך סידור השמות וביום נוסף יערכו שלושת השלבים הבאים ברצף. לשלב בירור השמות על כל הצד יהיה להביא עד. הליכי הגירושין וסידור הגט לוקחים מספר שעות בכל פעם, כאשר בחלקם ממתינים לדיון או לדיין.

מירוץ הסמכויות:

מושג זה, הנשמע רבות בעניין הגירושין, אינו קשור לגירושין עצמם שכן הם בסמכותו הייחודית של ביה"ד הרבני. מרוץ הסמכויות נוגע לנושאים כמו משמורת הילדים, מזונות האישה והילדים וחלוקת רכוש. המושג מתייחס לאותם מקרים בהם אחד מן הצדדים הקדים את השני והגיש תביעה לאחת מן הערכאות. האישה בד"כ תעדיף לפנות ביהמ"ש לענייני משפחה והגבר יפנה לביה"ד ויגיש תביעה כרוכה לביה"ד. זאת מתוך ההנחה הרווחת כי ביהמ"ש יטה לטובתן של הנשים ולעומת זאת ביה"ד יטה לטובתם של הגברים. בין השיקולים באסטרטגיית בחירת הערכאה המתאימה לגירושין נמנים: בגידתו של מי מהצדדים, נכסי קריירה, כשירותו של מי מהצדדים להיות ההורה המשמורן, שיקולים בעניין מזונות אישה וכדומה.

ההתייעצות עם עו"ד קריטית כבר בשלב גיבוש ההחלטה לגירושין ובשלב איסוף המסמכים והראיות לצורך פתיחת הליך הגירושין או לצורך הגשת תביעות לבית משפט לענייני משפחה. "מירוץ הסמכויות" בין בני הזוג נובע  מעקרון כיבוד הערכאות, הקובע כי במקרה בו לשתי הערכאות סמכות שיפוט מקבילה והוגשה תביעה לאחת מהערכאות, מנועה הערכאה השנייה מלדון בעניין בהתאם להלכת פלמן.

 

כללים ברורים

פתיחת תיק גירושין ומרוץ הסמכויותלאור התפתחות מרוץ הסמכויות בין הערכאות נקבעו כללים חד משמעיים לפיהם רק במקרים חריגים ורק בהתקיים טעם מיוחד המצדיק זאת, למרות שערכאה אחת החליטה כי סמכותה לדון בתיק, יכולה הערכאה האחרת ליתן החלטה אחרת ואף סותרת. מן החריגים שקבעה נשיאת ביהמ"ש בדימוס דורית ביניש בהלכת פלמן: "מחטף" – מדובר במקרה בו לדוגמה ענייני הרכוש נכרכו בתביעת הגירושין בביה"ד ולאחר מכן נתבעו שוב בפני ביהמ"ש לענייני משפחה ואחת הערכאות פסקה כי היא המוסמכת לדון בנושא מבלי לתת החלטה מנומקת ומבלי שנערך דיון מקדים בהתקיימות תנאי הכריכה טרם מתן ההכרעה. מקרה נוסף בו יתקיים טעם מיוחד שיצדיק דיון של הערכאה השנייה הוא כאשר הכרעתה של הערכאה הראשונה לעניין סמכותה לוקה בפגם חמור, החורגת מכללי הצדק הטבעי דבר המביא לבטלות ההחלטה.

מעבר לכך, גם אם מי מהצדדים הקדים את השני, פנה לביה"ד וכרח את תביעת הגירושין, הפסיקה קבעה שלושה מבחני עזר ע"מ למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה ע"י מי מהצדדים והם: א. על תביעת הגירושין להיות כנה. ב. על הכריכה להיות כנה. ג. על הכריכה להיעשות כדין.

יחד עם זאת, ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבני אינם יושבים כערכאת ערעור על החלטות זה של זה. משכך, על הערכאה השנייה להיזקק אף היא לשאלת הסמכות באותו עניין ואינה יכולה לקבוע כי העניין בסמכותה מבלי לתת החלטה מנומקת ומפורטת. אם הערכאה השנייה לא תעשה זאת, היא תפגע בעיקרון כיבוד הערכאות.

זכויות הגבר במשפחה

מתגרש? דע את זכויותיך!

תקופת גירושין היא תקופה קשה מכל בחינה, כלכלית נפשית ורגשית. משרד עורך דין דויד לייזר ושות' כאן בשביל לעזור לך לעבור אותה בצורה הכי פחות קשה ומבלי לאבד את הזכויות המגיעות לך על פי חוק.

אם הגעת לקרוא על זכויות הגבר במשפחה, כנראה שאתה נמצא במהלכו של הליך גירושין. את ההחלטה להתגרש בוודאי קבלת בלב כבד וברגשות מעורבים, אך עם הידיעה כי זה הדבר הנכון והטוב ביותר עבורך. אך עם זאת עליך להיערך ולקבל החלטות קשות רגשית, נפשית וכלכלית. אנו כאן בשבילך לעשות עבורך סדר בבלגן, לעזור לך להבין מהם זכויותיך ולעזור לך גם לעמוד עליהם ולקבל אותם כפי המגיע לך על פי חוק.

הליך גירושין כרוך יד ביד עם סוגיות לא פשוטות נוספות

זכויות הגבר במשפחהאפילו בהנחה שאתה ובת הזוג שלך החלטתם להתגרש בצורה יפה תוך שמירה על הכבוד אחד של השני עדיין יש כמה סוגיות כבדות משקל עליהם צריך לתת את הדעת ואם גם ישנם ילדים המעורבים בסיפור העניין מסתבך עוד יותר. בכל מקרה אנו מציעים לך לגשת לייעוץ משפטי בכל הנוגע לסוגיות אלו. אצלנו תוכל לקבל את הייעוץ הטוב ביותר מהמומחים הטובים ביותר בתחום. עורך דין דויד לייזר מומחה לתחומים רבים ובכלל זה תחום הגירושין וזכויות הגבר במשפחה.

חלוקת רכוש:

חלוקת רכוש תחייב את שניכם להציג את כל נכסיכם ולהחליט על חלוקה הוגנת. חלוקה זו תתבצע באמצעות הסכם גירושין או לחלופין, בהיעדר הסכמה, רשאי כל אחד מכם לערב את בית הדין, לעיתים לא יהיה מנוס מהתערבות בית הדין במקרה שאחד מכם יסתיר רכוש או יתעקש על חלק גדול יותר.

מזונות:

על פי הדין העברי חייב הבעל במזונות אישה אך רק בתנאים מסוימים. חשוב מאוד שתדע לעמוד על זכויותיך כראוי כדי לא להתחייב במזונות אם אין לך כוונה לשלום בית ופניך לגירושין.

נושא מזונות ילדים הוא נושא מורכב הרבה יותר. סכום המזונות המינימליים החלים על האב עלול להיות גבוה מאוד ולכן חשוב מאוד לא להתחייב על שום הסכם דמי מזונות/ להתמודד לבד מול תביעת מזונות ללא יעוץ משפטי הולם.

משמורת ילדים:

הורה משמורן הוא ההורה שהילדים נמצאים בחזקתו רוב הזמן. מכוח החוק זכות המשמורת ניתנת לאם, אלא שכיום יכולים גם אבות לזכות במשמורת הילדים או במשמורת משותפת ואם תדע לדרוש זאת בצורה הנכונה תוכל לזכות גם אתה.

הסדרי ראייה

על פי הנוהל ההורה שאין לו משמורת על הילדים רשאי לקחת אותם לשהייה במחיצתו על פי תנאים וזמנים מסוימים. כפי שקורה בדרך כלל האם היא ההורה בעלת המשמורת ולכן אם גם אתה אינך הורה משמורן עליך לעמוד על זכויותיך להסדרי ראייה תקינים המהווים את טובת הילדים שלך.

זכויות הגבר במשפחה כוללות סוגיות נוספות. צור קשר עכשיו ונשמח לייעץ לך בכל מה שתזדקק.

איך מחשבים דמי מזונות?

מהם דמי מזונות ?

דמי מזונות הם תשלום שמשולם על ידי זוג הורים גרושים לשם מימון צרכי הילדים המשותפים. גובה דמי מזונות אינו נקבע על פי נתונים "יבשים" בחוק אלא הדבר משתנה ונקבע בכל מקרה לגופו, תלוי בהכנסות של שני ההורים, בכושר השתכרותם ובפרמטרים נוספים. גובה דמי מזונות נקבע על פי שני סוגים של צרכים: הסוג הראשון, צרכים הכרחיים- הכוללים ביגוד (הלבשה והנעלה), מזון, צרכי חינוך, צרכים רפואיים, מקום מגורים ועלויות אחזקתו. הסוג השני הוא צרכים מ-"דין צדקה" , דהיינו צרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים כמו: בילויים, חופשים, חופשות לחו"ל, חוגים, שיעורים פרטיים, צעצועים ועוד. להמשיך לקרוא איך מחשבים דמי מזונות?

חוק גישור חובה

חוק גישור חובה בהליך גירושין

חוק גישור חובה, גישור לפני גירושין
חוק גישור חובה, גישור לפני גירושין

חוק גישור חובה או בשמו הרשמי "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" נכנס לתוקף בחודש יולי 2016. החוק עומד ליצור שינוי מהותי בדרך בה זוגות מתגרשים במדינת ישראל. בבסיס החוק עומדת המחשבה של המחוקק שלזוגות אשר בוחרים להתגרש עדיף להימנע ממלחמות גירושין מכוערות בבתי המשפט ולכן בכדי למזער או למנוע את המלחמות הללו, החוק מחייב בני זוג אשר פותחים בהליך גירושין לנסות ולהגיע להסכמות בהסכמה בהליך גישור לפני גירושין.

פניה לגישור או ליחידת הסיוע שליד בתי המשפט

לאחר כניסתו של חוק גישור חובה לתוקף בני הזוג אשר מעוניינים להתגרש יתבקשו לבחור באחת מהאפשרויות: פניה למגשר אשר רשום בלשכת המגשרים בישראל ובעזרתו להגיע להסכם גירושין מלא בהסכמה אשר יקבל תוקף משפטי ורשמי מול כל הרשויות הנוגעות בדבר או פניה משותפת לבית המשפט והגשת בקשה ליישוב הסכסוך. הבקשה תעבור ליחידת הסיוע של בתי המשפט אשר מתאמת מפגשים בין המתגרשים לעובדת סוציאלית שתספק מידע על המשך התהליך.

מידע על הליך הגירושין וסיוע להליך גירושין בהסכמה

ביחידת הסיוע של בתי המשפט יספקו לזוג מידע על הליך גירושין וההשפעות שלו על בני הזוג ועל הילדים ושאר חברי המשפחה, יפנו את בני המשפחה לטיפול מתאים בעת הצורך. שם גם יספקו לזוג מידע על הערכאות השונות והדרכים להגיע להסכם גירושים בישראל וכיצד ניתן למזער את הנזקים הרגשיים והכלכליים של הליך הגירושין. לאחר מכן ידרשו בני הזוג לבחור באחת מתוך שלוש אפשרויות: גישור לפני גירושין, טיפול זוגי או גירושין בהסכמה בליווי עורך דין גירושין. 

נוטריון מוסמך | עורך דין דויד לייזר

נוטריון מוסמך, עורך דין ונוטריון דויד לייזרמיהו נוטריון ומהן הסמכויות שלו?

נוטריון הוא עורך דין אשר קיבל הסמכה לאמת, לאשר, להעיד ולערוך מסמכים משפטיים. חתימתו הרשמית מאשרת מסמכים שונים, מאשרת את קיומן של פעולות שונות ומהווה בעיני בית המשפט אישור למקוריות המסמך, לזהות החותם או לעובדה שהמסמך נחתם בצלילות דעת ומרצון טוב. מסמכים אשר נחתמים על ידי נוטריון הם בעלי תוקף בבית המשפט. חתימתו נדרשת בעת כתיבת צוואות וירושות, עריכת הסכמים, אישור שהתוכן המופיע במסמכים ותצהירים הוא זה שנמסר בפועל, אישור נכונות של מסמך או תרגום ומתן תוקף משפטי להסכם ממון, ועוד. על מנת להגיש לבית המשפט את כל אחד מהמסמכים הללו יש לחתום עלים בנוכחות נוטריון מוסמך וזאת על מנת לתת להם תוקף משפטי.

משרד נוטריון דויד לייזר

נוטריון ברמת גן – זקוקים לשירותי נוטריון מקצועיים?

לצד עיסוק בתחומים עיקריים כמו דיני משפחה, גירושין, דיני מקרקעין, צוואות וירושות מספק משרד עורכי דין ודויד לייזר ושותמספק שירותים נוטריונים מקצועיים, מנפיק אישורים נוטריוניים במהירות ובמקצועיות תוך מתן שירות אדיב ומהיר. אנו מספקים ללקוחותינו את מכלול השירותים הניתנים על ידי משרד עורכי דין מקצועי ומציעים את כל השירותים הנדרשים תחת קורת גג אחת. חותמים על הסכם ממון? צוואה? זקוקים לליווי משפטי מקצועי? התקשרו עכשיו  054-46572 ואנו נעמוד לרשותכם בכל שאלה ובקשה. כתובתנו: בית סילבר – אבא הלל 7 רמת גן טלפון: 03-6134430, 03-6133656