ארכיון הקטגוריה: כללי

מהו חשבון מוגבל?

 

מאת: עו"ד דוד לייזר

חשבונו של אדם וכן אדם ייחשבו "מוגבלים" בבנק, אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר של אותו אדם. עם זאת, ההגבלה תתרחש רק במידה וחלפו לפחות 15 ימים בין סירוב לסירוב .

החוק שעוסק בעניין חשבון מוגבל הוא חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981. חוק זה מפרט מה קורה כאשר שיקים של אדם מסורבים, מהן ההגבלות שחלות עליו ומה הם הסייגים לכך.

המשמעות של ההגבלה

החוק קובע כי לקוח מוגבל לא יפתח חשבון בנק. סנקציה זו נועדה למנוע הישנות של מקרי סירוב שיקים. במקביל, החוק קובע כי לבנק אסור לפתוח ללקוח מוגבל חשבון.

בנוסף, קובע החוק כי אדם לא ימשוך שיק על חשבון מוגבל. במקביל גם על הבנק נאסר לפרוע שיק שנמשך על חשבון מוגבל ולהנפיק פנקסי שיקים למשיכה על החשבון המוגבל.

משמעות הפטר לאלתר היא כי כל חובותיו של החייב נמחקים כאילו לא היו, למעט חובות של מזונות וחובות מסוימים המנויים בחוק. מרגע שנמחקים חובותיו של החייב, החייב יכול לצאת לדרך חדשה ולהצטרף למעגל העבודה והיצרנות.

תקופת ההגבלה

ככלל, כל הגבלה תקפה למשך שנה אחת. לאחר שנה זו ההגבלה פוקעת מאליה. עם זאת, ישנם מקרים בהם אדם יוגדר כ"לקוח מוגבל חמור". במקרה כזה תקופת ההגבלה תקפה לשנתיים.

ומיהו "לקוח מוגבל חמור"? זהו לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל, או אדם שהיה בעבר לקוח מוגבל והחשבון שלו הוגבל בשנית בתוך שלש שנים מסיום תקופת ההגבלה הראשונה.

דרכים לסיום ההגבלה

כדי לסיים את ההגבלה, עומדות בפני האדם המוגבל שלש דרכים. דרך אחת היא להמתין לסיום תקופת ההגבלה [שנה במקרה רגיל, ושנתיים במקרה של לקוח מוגבל חמור]. דרך נוספת היא לפנות לבנק ישראל, שהטיל את ההגבלה, ולפרט את הנימוקים לביטול ההגבלה. דרך שלישית היא להגיש ערעור לבית המשפט, ובו לבקש מבית המשפט להורות על ביטול ההגבלה.

הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל

 

מאת: עו"ד דוד לייזר

הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת הרגל מהווה בשורה של ממש עבור החייבים. אם עד לרפורמה הייתה סחבת גדולה בהליכי פשיטת, לאחר הרפורמה ההליכים המשפטיים קצובים בזמן והחייב יודע מתי לכל המאוחר יסתיימו ההליכים בעניינו והוא יוכל לצאת לדרך חדשה.

למעשה, גם הנושים מרוויחים מהרפורמה. תחימת ההליכים בזמן היא גם אינטרס שלהם, שכן כך הם יראו את הכסף שלהם מהר יותר. במקום שההליכים יתמשכו זמן רב, והנושים יוותרו בכל הזמן הזה ללא כל תשלום, ההליכים מתנהלים באופן מזורז, ובסופם הנושים מקבלים את חלקם היחסי מתוך הקופה שנאספה אצל כונס הנכסים הרשמי.

בכך מתגשמים שתי התכליות של הליכי פשיטת רגל. גם הנושים מקבלים את כספם במהירות האפשרית, וגם החייב – במידה וחובותיו נוצרו בתום לב – יוצא לדרך חדשה לאחר קבלת ההפטר.

 

עיקרי הרפורמה החדשה

הרפורמה החדשה נכנסה לתוקף ביום 1 לספטמבר 2013, ונקבעו בה נהלים ברורים באשר לצורה שבה יתנהלו הליכי פשיטת רגל. אחד הדברים המרכזיים והחשובים בה, הוא תחימת ההליכים בזמן. אם בעבר הליכי פשיטת רגל יכלו להימשך שנים רבות, כמעט ללא הגבלה, כיום הליכי פשיטת הרגל מתוחמים במסגרת כללית של 54 חודשים. כמו כן, נקבע ברפורמה החדשה כי בתוך 18 חודשים לכל היותר יתנהל דיון בעניין בקשת פשיטת הרגל של החייב.

לתחימת ההליכים בזמן ישנה משמעות רבה, הן עבור החייב והן עבור הנושים. בזכות תחימת ההליכים בזמן, שני הצדדים יודעים את מסגרת הזמנים בה תיפול ההכרעה לכאן או לכאן, ויכולים להיערך בהתאם.

מלבד תחימת ההליכים בזמן, נקבעו ברפורמה החדשה מספר סטנדרטים חדשים, ביניהם מינויו של מנהל מיוחד על ידי כונס הנכסים הרשמי עם מתן צו כינוס הנכסים ועד לדיון בבית המשפט בעניין בקשת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד הינו עורך דין חיצוני העובד עבור כונס הנכסים הרשמי, ותפקידו לאסוף את המידע על נכסי החייב, לברר את תביעות החוב כנגד החייב ולהמליץ לבית המשפט על תכנית פירעון מתאימה. כך מקבל בית המשפט את התמונה המלאה בדיון שנערך לפניו, מה שמאפשר לו להכריע באופן מושכל על המשך הליכי פשיטת הרגל.

תכנית הפירעון של המנהל המיוחד

כאמור, חלק מתפקידו של המנהל המיוחד הוא להמליץ לבית המשפט על תכנית פירעון לחייב. תכנית זו, אשר טעונה אישור של בית המשפט, כוללת את תשלום החודשי שעל החייב לשלם במשך תקופה מסוימת [בדרך כלל 36 חודשים] ואת ההמלצה על מתן הפטר אם החייב יעמוד בתנאי התכנית.

במידה והחייב מסכים לפרטי התכנית, התכנית מוגשת לבית המשפט על ידי המנהל המיוחד כתכנית פירעון בהסכמת החייב. אם בית המשפט מאשר אותה, על החייב לעמוד בתנאי התכנית עד סופה, ורק לאחר מכן הוא יכול להגיש בקשה למתן הפטר.

במידה והחייב מסרב לתכנית, המנהל המיוחד עשוי להגדיל את צו התשלומים שעל החייב לשלם עד לקבלת תכנית פירעון, וזאת בהתאם להכנסות החייב.

 

מתן הפטר לאלתר

במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי להורות על מתן הפטר לאלתר. בדרך כלל זה קורה כאשר מחקירת המנהל המיוחד עולה כי אין תועלת לנושים בהמשך ההליכים, למשל כאשר אין נכסים לחייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו אפסי. במקרה כזה, המנהל המיוחד עצמו עשוי להמליץ לבית המשפט בתכנית הפירעון על הפטר לאלתר.

משמעות הפטר לאלתר היא כי כל חובותיו של החייב נמחקים כאילו לא היו, למעט חובות של מזונות וחובות מסוימים המנויים בחוק. מרגע שנמחקים חובותיו של החייב, החייב יכול לצאת לדרך חדשה ולהצטרף למעגל העבודה והיצרנות.

 

ביטול הליכי פשיטת רגל

מן העבר השני, במידה ובית המשפט משתכנע בחוסר תום לבו של החייב, בית המשפט עשוי להורות על ביטול מידי של הליכי פשיטת הרגל. חוסר תום לבו של החייב יכול לבוא לידי ביטוי במקרה שהוא יצר חובות מתוך כוונה לפתוח בהליך פשיטת רגל, וכן במקרה שהוא מבריח נכסים ומעדיף לשלם לנושים מסוימים על פני אחרים.כמו כן, במידה והחייב "גורר רגליים" בדיון בבית המשפט ומסרב לשתף פעולה עם בית המשפט, הדבר עשוי להוביל לביטולך הליך פשיטת הרגל.

בשורה התחתונה: הליך פשיטת הרגל יכול לשאת בחובו תקווה עצומה לחייב, כמו גם לנושים. התנהלות נכונה של החייב עשויה לזכות אותו בהפטר לאלתר, שיוציא אותו לדרך חדשה בחייו. מאידך, התנהלות לא נכונה עשויה לגרור ביטול ההליך כולו, דבר שיסבך עוד יותר את החייב המסובך ממילא. במקרים כאלו מומלץ מאד להיעזר בעורך דין מנוסה, הבקי בנבכי הליכי פשיטת רגל, שיתווה את דרך ההתנהלות הנכונה. התנהלות נכונה יכולה להיות ההבדל בין כישלון וייאוש לבין הצלחה ענקית ויציאה לדרך חדשה.

הפטר מותנה וצמצום חוב

משרד עו"ד של דוד לייזר טיפל לקוח בעל חוב של 245,000 ₪. החייב הינו אב לשלושה ילדים שהיה מכור בעבר לסמים ונגמל. לאחר הגמילה החל לנהל רומן עם בחורה נרקומנית ובעקבות זאת חזר אף הוא לסם, לאחר שכבר היה גמול. ההתדרדרות הייתה מהירה וגררה הסתבכות כספית וקריסה כלכלית. להמשיך לקרוא הפטר מותנה וצמצום חוב

הסדרי ראיה

מהם הסדרי ראיה?

כאשר זוג מחליט להתגרש אחת מהשאות העיקריות שעולות היא שאלת המשמורת על הילדים. הזוג המתגרש נדרש להחליט היכן יבלו הילדים את רוב זמנם וכמה זמן יבלו במחיצת ההורה שאינו המשמורן העיקרי. להסדר זה קוראים הסדר ראיה והוא מהווה חלק עיקרי מאוד ומהותי בהסכם הגירושין. המשמעות הנגזרת של הסכם זה היא כמובן תשלום המזונות שנקבע להורה שאינו המשמורן. הסדרי ראיה קובעים את פרקי הזמן בהם הילדים נמצאים עם ההורה, שאינו המשמורן העיקרי והם נקבעים בהסכמה בין ההורים או על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במהלך הסכם גירושין.

עורך דין דיני משפחה, הסדרי ראיה
הסדרי ראיה

איך קובעים הסדרי ראיה?

הסדרי ראיה נקבעים כחלק מהסכם הגירושין. על ההורים ועל באי כוחם מוטלת האחריות לחלק את זמנם של הילדים באופו אחראי ונכון במהלך שלבי ההסכם ולאחר מכן להביאו לאישור של בית המשפט. על פי החוק כיום נחשבים הסדרי הראיה כזכותו של ההורה הלא משמורן ולא חובתו – דהיינו ההורה הלא משמורן, רשאי ולא חייב לקיים את הסדרי הראיה שנקבעו לא. כתוצאה מכך, לעיתים מפר ההורה הלא משמורן את הסדרי הראיה, זאת תוך פגיעה בילד ובבן הזוג השני. 

משמורת ילדים והסדרי ראיה

ההורה שמקבל את המשמורת המלאה הוא זה שנמצא עם הילדים רוב הזמן. הסדר משמורת ילדים גם הוא חלק מהסכם גירושין וגם הוא מאושר על ידי בית המשפט. בניגוד להורה הלא משמורן, אשר קיימת לו לכאורה זכות בחירה אם לקיים את הסדרי הראיה, אם לאו, להורה המשמורן אין זכות בחירה במקרה זה, והוא מחויב לאפשר את הסדרי הראיה, כלשונם. אי קיום הסדרי הראיה על ידי ההורה המשמורן הינה הפרת צו של ביהמ"ש והיא עשויה לגרור כתב אישום פלילי, ביזיון בימ"ש, ובמקרים קיצוניים אף שלילת המשמורת.

זקוקים לסיוע בכל הקשור במשמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות ? צרו קשר עם עורך דין גירושין דויד לייזר 054-4657432