מזונות, דיני מזונות

מהם מזונות ילדים

מהם מזונות ילדים בעקבות גירושין

תהליך גירושין הוא תהליך כואב, מורכב וקשה אשר למרבה הצער, מלווה לרוב, במתח, אמוציות וכעסים רבים, בייחוד כאשר ההחלטה להתגרש נעשית באקט חד צדדי של אחד מבני הזוג.

פסק דין מנחה בעניין פושט רגל שקיבל פטור חוב מזונות על סך 240 אלף

בכל מקרה, גם כאשר מדובר בהחלטה משותפת, הרי שהליך הגירושין גוזל לעיתים משאבים כספיים ונפשיים רבים, ופוגע פגיעה אנושה במרקם המשפחתי השברירי והילדים במקרה זה, הם צד תמים שנפגע במלחמות בני הזוג, ולכן המנטרה שצריכה להנחות בני זוג המתגרשים, היא הימנעות ככול האפשר מסכסוכים מיותרים ומריבות רגשיות, תוך היערכות מוקדמת לויתורים ורצון כן להגיע לעמק השווה.

הרווח העיקרי מנקיטה בקו פעולה זה, בנוסף כמובן להפחתת האי נעימויות למינימום, הם הדוגמא, הביטחון והיציבות שבני הזוג המתגרשים מקנים לילדיהם.

הנחת היסוד בקביעת גובה דמי המזונות היא שיש לשמר את רמת החיים של הילד למרות הגירושין. מכיוון שלרוב רמת החיים של שני ההורים יורדת (משתי משכורות המתחזקות בית אחד, עכשיו כל אחד מההורים מתחזק בית באופן עצמאי), הרי ששימור רמת החיים לא בהכרח מציאותי.

מהם מזונות ילדים

מאחר ומזונות ילדים נגזרים לרוב, מהכנסות הצדדים ונכסיהם מכל סוג, בהסתמך על הוצאותיהם בפועל, אשר מגובות באסמכתאות, בטרם מתחילים בהליך הגירושין ובהגשת תביעת המזונות, רצוי מאוד לעשות עבודת רקע והכנה, ולבדוק את המצב בבנקים, תוכניות חסכון, קרנות פנסיה, קופות גמל וכד'.

כמו כן מומלץ לבדוק את גובה ההתחייבויות במשכנתא, הלוואות פרטיות וכו'. רצוי לשמור תלושי משכורת, וחשבונות בנקים אותם תצטרכו להציג לבית המשפט בתביעה למזונות.

יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום ענייני משפחה. העורך דין יבנה אסטרטגיה הנכונה לכם, המתאימה לאישיותכם ולמצבכם המשפטי.

לכתב תביעת מזונות יש לצרף טופס הרצאת פרטים, 12 תלושי משכורת אחרונים או אישור רו"ח על הכנסות וכן אסמכתאות לסכומי המזונות הנתבעים.

ניתן גם להגיש בקשות למתן צווים זמניים יחד עם כתב התביעה, כמו צווי עיכוב יציאה מן הארץ, צווי עיקול , צווי מניעה וכו'.

לפגישה הראשונה עם העורך דין חשוב להביא את המסמכים הבאים:

12 תלושי שכר אחרונים, של הפונה ושל בן-הזוג

הוצאות החזקת הבית: מים, חשמל, טלפון, כבלים, אינטרנט, ארנונה, ועד בית, גז, וכו'

צילום ת.ז. + דרכון, של הפונה ושל בן-הזוג

העתק נסח טאבו עדכני או הסכם שכירות של הדירה.

במידה ויש אישורים לגבי גובה המשכנתא וסכום ההחזר החודשי

דפי חשבון בנק (עבור 6 חודשים אחורה), כולל פירוט עו"ש ,תוכניות חיסכון, מניות וכו'

פירוט כלי רכב, של הצדדים, אם ישנם

פירוט נכסים ו/או זכויות אחרות, אם ישנם

פירוט מדויק של חובות ושמות של נושים, אם ישנם

פירוט התחייבויות ותשלומים עתידיים

פירוט על חסכונות, ביטוחים ו/או כל זכות כספית שהיא

פירוט זכויות סוציאליות

כל מסמך אחר הקשור בצד שכנגד ואשר יש בו להעיד על זכויות כספיות ו/או אחרות  

הזכות למזונות קטינים:

מזונות קטינים במדינת ישראל, נקבעים בהתאם לדין האישי החל עליהם – על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו.

יהודים, אזרחי ישראל, הדין החל עליהם הוא הדין העברי. בהתאם למשפט העברי, עילת החיוב במזונות – הינה מכוח האבהות.

קטינים עד גיל 6, הינם בגדר "קטני קטנים", וקיימת אפוא חבות אבסולוטית של האב, בלבד, לשאת במזונותיהם ההכרחיים.

בשנת תש"ד הרחיבה הרבנות הראשית את היקף חיובו של האב לזון את ילדיו הקטינים עד לגיל 15, ולמעשה, השוותה את תוקף החיוב כלפי קטינים מגיל 6 – עד לגיל 15.

מגיל 15 עד גיל 18 מחויבים ההורים במזונות ילדיהם, באופן שווה, וזאת מדין צדקה.

 כיום אין נוסחה רשמית לחישוב המזונות, קיימת חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט וקשה להעריך מראש את גובה סכום המזונות שיקבע. בפסקי הדין היוצאים מהמערכת המשפטית ישנן "הבנות בלתי כתובות" לגבי מינימום סכום המזונות והוצאות נוספות כמו מדור והוצאות משתנות אחרות, אך עדיין, מכיוון שאין חוק כתוב או נוסחה ברורה, הדבר מביא לפסיקות שונות ולאי בהירות בדרך קביעת סכום המזונות.

 

הפסיקה בעניין מזונות הקטינים הינה ענפה ומגוונת, ומקרה אחד שונה מחברו, ולפיכך מאוד מאוד קשה לחזות את סך המזונות אשר יפסק בסופו של יום, עבור הקטינים, בכל תיק ותיק.

בעמ"ש (ת"א) 38/96 משולם נ' משולם, כבוד השופט פורת קבע כי :

 "… אין צורך בדרך כלל בשום הוכחות כדי להוכיח צרכים של 800 – 850 ₪ לקטין, אולם יש צורך בהוכחות ויש צורך בפירוט כאשר פוסקים סכומים, כפולים או קרובים לכך ...".

בעמ"ש (ת"א) 44/96 פלד נ' פלד, קבע בית המשפט כי מזונות הכרחיים הינם בסכום של 850 ₪ לערך לקטין ואשר כוללים מזון והלבשה ואולי פריטים נוספים כשלסכום הנ"ל יש להוסיף מדור.

בעמ"ש (ת"א) 1895/02 בן עמי נ' בן עמי (לא פורסם), קבעה כבוד השופטת שטופמן כי צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות עומדים על הסך של 1,150 ₪ לחודש לא כולל הוצאות מדור ולא כולל הוצאות חינוך וגן.

לאור העובדה כי פסקי הדין הנ"ל, ניתנו לפני מספר שנים, הרי שמזונות המינימום המעודכנים עומדים כיום על סך של 1,250 ₪, וזאת על אף שגם בסוגיה זו, אין המדובר ב"תורה מסיני" ובתי המשפט נוהגים לפסוק סכומים שונים גם עבור מזונות מינימאליים.

בעמ"ש (ת"א) 764/87 אוהר נ' אוהר (לא פורסם), היא כי הוצאות מדור בו יחויב אב עבור קטין אחד, הינו 33% מגובה סך הוצאות המדור ו – 40% מהוצאות המדור כאשר מדובר 2 קטינים, והחיוב ילך ויגדל, ככל שמספר הילדים הקטינים במשפחה גדל (50% עבור 3 ילדים, ו- 60% עבור 4 ילדים).

יצוין, כי על אף שבית המשפט הכיר, אמנם, בהוצאות חינוך, כצורך הכרחי עבור הקטין – מגביל בית המשפט, בדרך כלל, את הצדדים לעלות מסגרות ציבוריות.

פסיקה בעניין מזונות:

בע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721), נפסק, כי את יכולת האב לשאת במזונות, יש לקבוע לא רק עפ"י הכנסותיו מיגיע כפיו, אלא גם ממקורותיו האחרים, ובהם רכושו.

בע"א 7038/93 נורית סלומון נ' ד"ר אלי סלומון, פ"ד נא(2) 577, עמ' 578, נפסק כי אי מתן מזונות לילדים קטינים מהווה פגיעה בתקנת הציבור ומנוגד לעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן הוכרה הזכות למזונות כזכות חוקתית, ונקבע כי הפקרה למחסור ורעב הם בגדר פגיעה בכבוד האדם.

בע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד לו (1) 147, 153 נקבעה ההלכה לפיה כאשר בא בית המשפט לקבוע את שיעור המזונות ואת היקפם, יש להתחשב ביכולת השתכרות של  הנתבע. ובמסגרת זאת, יש לבדוק, האם מיצה הנתבע את האפשרויות להשתכר ולקבל הכנסות, בין מיכולתו להשתכר על פי מקצועו וכישוריו, ובין מנכסים שיכולים להניב לו הכנסה. "ייחודה של הלכת עמיצור וחידושה הם, שיכולתו הכלכלית של האב לשאת בדמי המזונות אינה נקבעת רק על פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת בנסיבות מסוימות, אלא על פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו". מתוך ספרם של עו"ד הרב אבישי גריידי ועו"ד נסים שלם, "מזונות ילדים הלכה ולמעשה", פרק 10 עמ' 61..

בע"א 378/80 יצהר נ' יצהר פ"ד לה (1) 328

נפסק, כי כל עוד לא הוכחו בפני בית המשפט נסיבות אובייקטיביות המונעות מהאב להשתכר, לא יוכל הוא להיתלות בטענות שונות, כדי לפטור את עצמו מחיובו נוכח משאביו הדלים.

"המערער אינו בגדר אלה שאינם יכולים לעבוד כדי להרוויח. הוא בריא בגופו ואם עיסוקו הנוכחי אינו מביא לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת אשר תאפשר לו הכנסה מספקת, עליו לחפש תעסוקה אחרת אשר תאפשר לו קיום חובותיו כלפי בני ביתו"

כמו גם נפסק שקופת גמל, פיקדונות, ביטוחים, קרן השתלמות וכיו"ב הם מדדים לקביעת הכנסות האב (ת"א (ת"א) 2415/91 אלעד שרון נ' אברהם שרון, תקדין מחוזי 92(2) 265).

בע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד ל"ד (4) 529, שם קבע כב' השופט שמגר (כתוארו דאז):

"פרט לנסיבות יוצאות דופן, שאין צורך לפרטן כאן, יש זיקה ישירה בין כושר ההשתכרות של פלוני לבין גובה הסכום אותו ניתן לקצוב למזונותיהם של הזכאים לכך".

בע"מ אוחנה נ' אוחנה (5750/03)

פסק, ביהמ"ש העליון, כי פסיקת המזונות, צריכה להיעשות על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות.

בתמש (ת"א) 82411/97 כ' ד. נ' כ' י, קבע כב' הש' גרניט, כי לנוכח נכותו של הנתבע וחוסר יכולתו הכלכלית, יש להשאיר לנתבע מינימום למחייתו (ר' גם ע"א 456/70 אלכסנדר נ' אלכסנדר, פ"ד כ' (1) 735, 742; ע"א 542/88 בן סירה נ' בן סירה, פ"ד ג (1) 169, 170; ע"א 302/88 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד (4) 529; רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה 3) 360).

בתמ"ש 82411/97 כ.ד. נ' כ.י הנ"ל, קבע כב' הש' גרניט, כי בנסיבות בהן אין לנתבע כל הכנסה ממנה יכול הוא לזון את ילדיו ואין לו גם אפשרות לצמצם את הוצאותיו ו/או להגדיל הכנסותיו, וזאת לנוכח נכותו, הרי ש:  

"אין מנוס אלא מלאמץ את ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון בנסיבות בהן האב חסר השתכרות וכושר השתכרות (נכה, מוגבל, אלכוהוליסט, צורך סמים). בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי בנסיבות כאלה, יש לאפשר לילדים למצות את זכותם לקבל את מזונותיהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב – 1972. (ר' ע"א 160/89 אלבז נ' אלבז, דינים עליון; ע"א 436/99 יפרח נ' יפרח, תקדין עליון; ע"א 4433/92 יוסיפוב נ' יוסיפוב, תקדין עליון; רע"א 4445/96 בר-נוי נ' המל"ל, פ"ד נא (4) 571)".

"הלכת צינובוי" של ביהמ"ש העליון (בע"מ 2433/04), וכן ע"א 6765/95 קרמר נ' קרמר, תקדין עליון 96(1), 539, קובעים, כי בחישוב מזונות הקטינים, אין להתעלם מצרכיו של האב למדור ולמשק בית עצמאי משלו. (ר' גם ע"א 7986/95 פולוניצקי נ' פולוניצקי, תקדין עליון 97 (2), 63).

היקף החיוב:

המונח צרכים הכרחיים טומן בחובו את כל צרכיו החיוניים של הקטין, לרבות מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות מדור, חינוך, צהרון, דמי טיפול, הוצאות רפואיות וכו'.

יצוין, כי גם כשמדובר במזונות הכרחיים בלבד, סכום המזונות שייפסק, הינו פונקציה של מעמדו הכלכלי והחברתי של האב, ובהתאם לדברי כב' השו' יעקבישווילי:

"… ילדים של עניים צריכים להסתפק במזונות ההכרחיים ואילו מי שהוריו אמידים, זכאים למזונות ביד רחבה יותר בנחת ולא בצער ברווח ולא בצמצום" (ר' תמ"א 663/92 פלונית ואח' נ' פלוני, פ"מ נה(1) 37, 41)

מזונות קטין שנולד מחוץ לנישואים:

אין לשאלת קיומם או אי קיומם של נישואין בין הצדדים כדי להשליך לעניין חבות בתובע לזון את ילדיו שנולדו לו מאישה פנויה.

ההלכה העברית קובעת כי כאשר שני ההורים הינם יהודים, שווים הם הילדים אשר נולדו כתוצאה מנישואים לכאלו שנולדו מחוץ למערכת נישואים. ההלכה אשר נפסקה בעניין זה בשולחן ערוך קובעת כדלקמן:

"הבא על הפנויה וילדה ממנו, אם הוא מודה שהילד ממנו – חייב לזונו"

הלכה זו, אף קיבלה משנה תוקף במספר רב של פסקי דין של ביהמ"ש העליון:

"זכות קטין למזונות אינה נובעת מנישואין של הוריו, אלא מיחס הקרבה שבינו לבין הוריו.

קטין רשאי לתבוע מזונות מהוריו או מאחד מהם גם כשלא נתקיימו נישואין בין הוריו" (ר' דברי הנשיא אולשן בע"א 503/63 פלוני נ' אלמוני, פ"ד י"ז 957)

"חובתו של האב כלפי מזונות בתו נובעת מאבהותו ואין בקשרי הנישואין או בהעדרם, כדי להפחית מחובותיו כלפי בתו" (ר' ע"א 312/86 ברניקר נ' ברניקר (לא פורסם))

תשלום מזונות באופן רטרואקטיבי:

בע"א 1375/93 יוסי אביטבול נ' רחל אביטבול, פ"ד נ(1) 215, נקבע כי אין רואים אישה שתובעת באופן רטרואקטיבי, בגין החזר הוצאות שהוציאה עבור מזונות ילדיה הקטינים, כמי שמחלה על זכותה.

ונפסק כי:

"… כמו בכל חיוב כספי רגיל, לא יום הגשת התביעה קובע, אלא יום היווצר העילה"

יחד עם זאת, יש להגיש את התביעה באופן נפרד מתביעת המזונות. מדובר בחוב כספי לכל דבר ועניין, ויש להגיש בגינו תביעה כספית עצמאית ונפרדת.

בן מורד

על פי הדין העברי, כאשר ילד מסרב לשמור על קשר עם ההורה שאינו ההורה המשמורת, ואינו מקיים את הסדרי ראייה שנקבעו, ממרה את פיו, ואינו מכבד אותו, הינו "בן מורד".

בעיקרון הכרזה על בן מורד עשויה להביא לשלילת מזונותיו של הקטין

אם יתברר כי הסיבה לנתק ו/או ל"מרדנות" נובעת ממחדל או מעשה הקשור בהתנהגות האב, לא יוכרז הילד כבן מורד.

יודגש, כי גם לאחר שהוכרז הקטין כבן מורד, ניתן להשיב את הגלגל לאחור, ובאם הבן משנה התנהגותו ומביע רצון כן לחדש את הקשר, בית המשפט עשוי לחזור ולחייב את ההורה בהמשך תשלום מזונות הקטין.

בפועל, בתי המשפט יכריזו על ילד בתור בן מורד רק במקרים קיצוניים מאד, כאשר מרדנות הילד כוללת ביטויים בולטים, גסים ומעליבים, ובטרם הכרזת הילד בתור כבן מורד, יבדוק בית המשפט לעומק מהי הסיבה לנתק.

בע"א 425/68, משכיל לאיתן נ' משכיל לאיתן, פד"י כ"ג עמוד 305, נקבע:

"…אין למדוד התנהגותו של ילד בגיל זה בקנה מידה של אדם מבוגר. בעיני דבר חמור הוא מבחינה חינוכית להשתמש בענין המזונות כדי להשפיע על הילד שיישמע לצו בית-הדין. ספק רב הוא אם זו הדרך לקרב את לב הילד אל לב אביו, אדרבא, יש לחשוש שדרך זו עוד תעמיק את הקרע ביניהם".

הגדלת מזונות – צריך להוכיח שינוי נסיבות

הלכה ידועה היא כי פסק דין בעניין מזונות אינו סותם את הגולל, על תביעת מזונות עתידית.

ואולם, בתביעה להגדלת מזונות יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי ויפים לכך הדברים שבתמ"ש 3381/02 פלונית נ' אלמוני:

 "נקודת המוצא לצורך קבלת החלטה בתביעה להגדלת מזונות היא שינוי מהותי בנסיבות בהשוואה למצב בעבר. אין שוני בין פס"ד שהושג בהסכמה לבין פס"ד שהכריע בפלוגתיות על יסוד ראיות. נטל ההוכחה כי חל שינוי מהותי בנסיבות, מוטל על שכמי העותר לשינוי. שינויו של פס"ד, שניתן ע"פ הסכם, ייעשה רק במקרים נדירים, ובכפוף לשלושה תנאים מצטברים: עקב שינוי הנסיבות, לא יהיה זה צודק להשאירו על כנו, או כי עקב שינוי הנסיבות, אכיפתו הפכה לבלתי צודקת לחלוטין; הצדדים השאירו פתח לשינוי, במפורש או במשתמע; על מבקש השינוי, לפעול בתום לב ובניקיון כפיים.".