הגנת דירת החייב בהליך פש"ר

הגנת דירת החייב בהליך פש"ר

הגנת דירת החייב

רכישת דירה הינה אחת הרכישות הגדולות והמשמעותיות ביותר אותה אנו מבצעים במהלך חיינו, והיא מהווה בד"כ את גולת הכותרת של הרכוש המשפחתי.

למרה הצער, תהפוכות הגורל אינן פוסחות עלינו, ואנו נקלעים לא אחת למשברים כלכליים ואחרים, אשר עשויים להביא אותנו למצב של חובות כבירים עד לחדלות פירעון מוחלט.

הגנת דירת החייב

מאחר ורכישת דירה כרוכה בגיוס הון כספי גדול, אשר לרוב לא עומד לרשותנו, אנו נאלצים להיעזר בבנקים ונוטלים משכנתאות.

כתנאי לקבלת המשכנתא מחייב אותנו הבנק לשעבד את הדירה הנרכשת או כל נכס אחר שווה ערך, והוא הופך להיות הנושה המובטח, הקודם לכל נושה אחר.

כאשר אנו נקלעים לקשיים כלכליים המונעים מאיתנו לעמוד בפירעון ההחזרים החודשיים של המשכנתא, נוקט הבנק בהליכי גבייה, עיקולים ומכירה של הדירה לצורך פירעון החוב.

השלב הראשון, בד"כ, יהיה פתיחת תיק הוצאה לפועל ומינוי כונס נכסים של הבנק, כאשר המטרה הסופית, תהיה מכירת הדירה ומימוש החוב, מתמורת המכירה.

הליך זה של מכירת דירת חייב ופינויו מביתו מעורר קונפליקטים רבים הבנק ובתי המשפט נדרשים להכריע לא אחת, בדילמה המוסרית והמשפטית הנוגעת לפינוי חייב מביתו והותרתו ללא קורת גג לעומת זכותם של הבנק ו/או הנושים האחרים לממש את זכויותיהם ולקבל את כספם בחזרה.

לחייב אין קורת גג אחרת זולת דירה זו

שעה שמדובר בדירת המגורים היחידה של החייב ואשתו, ומדובר בחוב אישי בלבד של הבעל, הרי שבית המשפט אינו יכול למכור את הדירה ולפנות את האישה (והילדים), ללא שדאג להם למקום מגורים חלופי אחר.

הגנת דירת החייב סעיף 33 לחוק הגנת הדייר

סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי אדם המחזיק נכס, שהוא גם הבעלים של אותו הנכס (או החוכר לדורות), וזכותו בנכס פקעה עקב משכנתא, הוצאה לפועל של פסק דין, פשיטת רגל וכו' – יהיה דייר מוגן.

למעשה חוק זה קובע כי חייב שהוא הבעלים של דירת מגוריו, אשר זכותו בדירה הופקעה ממנו עקב הליך פשיטת רגל, הינו דייר מוגן – מדובר בהגנה מאד חזקה ומשמעותית על החייב, שכן לא ניתן לפנות דייר מוגן, וגם במידה והחייב ילך לבית עולמו, זכותו תעבור לילדיו, ובלבד שהתגוררו עמו, במשך 6 חודשים, לפחות.

אמנם, תיתכן סיטואציה בה יעלה בידי הנאמן יכול למכור את הדירה, ואולם הדירה תימכר כ"תפוסה" והבעלים החדשים, לא יוכל לפנות את החייב, שהינו דייר מוגן לפי חוק.

סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל

מרגע שאדם הוכרז פושט רגל, נכסיו מוקנים לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו של החייב (סעיף 42 לפקודה). הכוונה לכלל נכסיו של החייב למעט אלה המפורטים בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 86א’ לפקודת פשיטת הרגל עוסק בהגנה על בית מגוריו של החייב. על פי סעיף זה, במידה ובין נכסי פושט הרגל כלולים גם מקרקעין אשר משמשים את פושט הרגל למגוריו, כולם או מקצתם, או משמשים כבית מגורים לבני משפחתו או בן זוגו הגר עימו, בית המשפט רשאי שלא להורות על מכירתם של מקרקעין אלה כל אימת שלא הוכח כי הועמד לרשותו שלהחייב (או בני משפחתו ובן זוגו) הסדר חלופי.

המחוקק נתן בסעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל, ביטוי לרצונו להבטיח קורת גג מעל לראשם של החייב ובני ביתו, וזאת מתוך התכלית והעיקרון, לפיהם, פקודת פשיטת הרגל, אמנם, נועדה, לסייע בגביית הכסף לשם פירעון החוב כלפי הנושים, ואולם, בד בבד, הפקודה נועדה גם לסייע לחייב לחזור ולתפקד מבחינה כלכלית והשלכתו לרחוב איננה מסתדרת עם רציונל זה.

ד"ר אשר גרוניס, וד"ר שלמה לוין, עמדו על תכלית זו בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, ירושלים תשס"א, עמ' 23:

"המחוקק נתן בידיו של הנושה את הכוח לפעול בהליכי פשיטת רגל כנגד החייב וזאת על מנת להשיג את מטרותיו. עם זאת הליכי פשיטת רגל מיועדים גם לשרת את האינטרס של החייב. מדובר בחייב אשר מוצא עצמו הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל. חייב זה, במקרים מסוימים, עלול להיקלע שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד. הלכה פסוקה היא כי קיים אינטרס חברתי לאפשר, בנסיבות מתאימות, לחייבים חזור לפעילות כלכלית רגילה, מן הסתם תוך שמיטת חובותיהם, כולם או חלקם, בתנאים או ללא תנאים כלל"

לפיכך, בית המגורים של החייב נחשב לנכס מקרקעין רב ערך, הן מבחינה כספית והן מבחינה רגשית. אי לכך, המטרה העומדת מאחורי סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל הינה ליצור מנגנון אשר יביא לאיזון בין השיקולים השונים העומדים ביסוד פשיטת הרגל. מחד, הגנה על חייב מבלי לאלץ אותו ואת בני משפחתו לעבור ולדור ברחוב. מאידך, אפשרות לנושה להיפרע מהנכס על ידי העמדת תחלופה מתאימה כנגד פינוי החייב מבית מגוריו. 

באשר לשיקולים המנחים את ביהמ"ש הנכבד, קבעה כב' השו' ט' שטרסברג-כהן, ברע"א 7700/95, אמות-מידה וקריטריונים, אשר יכולים לסייע לבית המשפט בהכרעתו בסוגיית הסידור החלוף, כאשר החשוב והרלוונטי במקרה דנן, הינה השאלה, מהו היחס בין גודל החוב אשר אמור להגבות לאחר מכירת הדירה, לעומת גובה הפיצויים או עלותו של הסידור החלופי?

יודגש, כי המגמה בפסיקה היא להחיל את סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל, אך ורק כאשר לא חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

כאמור וכמפורט, לא תמיד מכירת דירת מגורים של החייב הינה כדאית, שכן ישנן הוצאות רבות כאשר מוכרים דירת מגורים של חייב- כמו עלות דיור חלופי לחייב ומשפחתו, שכר טרחה לעורכי-דין ומיסים. ולעתים, הנסיבות הקונקרטיות מצביעות על אי כדאיות המכירה, כמו למשל, כאשר חלקו של החייב בדירה הוא מזערי.

בית המשפט נוטה לפסוק כי במצבים בהם מכירת דירת מגורי החייב אינה כדאית, אין מקום למוכרה. מדובר בפעולה קשה כנגד החייב ומשפחתו וכאשר אין במכירה להביא תועלת רבה לנושים – יש לוותר עליה.

השאלה האם למכור את דירת המגורים של החייב מחייבת איזון בין האינטרס בהגנה על קורת הגג של החייב ומשפחתו לבין האינטרס של הנושים בפירעון חובות החייב כלפיהם. איזון זה בא לידי ביטוי בחוק להגנת הדייר, בפקודת פשיטת הרגל ובפסיקת בית המשפט העליון. בכל מקרה, בין אם חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ובין אם חל סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל, החייב ובני משפחתו לא יימצאו עצמם נזרקים לרחוב עקב הסתבכותם הכלכלית, שכן המשפט שם את ערך כבוד האדם כערך עליון ומשתדל שלא לאפשר מצבים שכאלה.

דיור חלוף – קריטריונים:

הפסיקה המנחה בעניין המנגנון אשר יקבע את הקריטריונים למתן דיור חלוף, קובעת כי אמנם אין כל חובה לספק ללווה דיור חלוף בעין ו/או זהה לנכס הממושכן, ברם יש לספק ללווה חלופת דיור ראויה, תוך בחינת כל מקרה לגופו.

בפס"ד של העליון מיום 31.7.06 רע"א 11152/05 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' פלונית, נפסק למשל האיזון הנכון במקרה שנדון שם, יהיה מתן דירה חליפית, לכל ימי חייה.

בפס"ד של מחוזי בת"א (מיום 28.7.08), בר"ע 2540/05, אישר בימ"ש את החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר תוכן הדיור החלוף שנקבע: תשלום סכום כסף המגלם שווי של שכירת דירה חלופית בעלות של 500 דולר לחודש למשך 7 שנים, וזאת בשים לב לנסיבות המקרה.

בבקשת רשות ערעור אשר הוגשה על החלטת ביהמ"ש המחוזי בבר"ע 2540/05 הנ"ל, בעניין משך הזמן שלגביו נקבע דיור חלוף, דחה ביהמ"ש העליון את הבקשה, תוך שהוא קובע ש"מדובר בתקופת זמן משמעותית הלוקחת בחשבון את זכותו של הנושה אך גם את צרכיו של המבקש ומאפשרת לו "מרווח נשימה" בו יוכל "לעמוד על רגליו" ולמצוא פתרון כזה או אחר למצוקתו". (ר' החלטה מיום 07.01.09 של העליון ב-רע"א 8764/08 דוד רביבו נ' בנק לאומי למשכנתאות).

הגנת דירת החייב בהליך פש"ר
4.7 (93.33%) 6 votes