חלוקת רכוש בגירושין

ישנן שתי דוקטרינות בהן משתמשים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג במקרה של פרידה או גירושין. האחת, חזקת השיתוף החלה על כל זוג שנישא עד ה-1/1/74 והן על זוגות ידועים בציבור וחד-מיניים בכל הנוגע לעניין הממוני והרכושי בין בני הזוג. דוקטרינה השנייה הינה, הסדר איזון משאבים (חוק יחסי ממון), החלה על כל הזוגות שנישאו החל מיום 1/1/74.

חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין ע"י נוטריון

חלוקת רכוש וחזקת השיתוף

משטר זה נוצר כמענה למקרים בהם רוב הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, תוך מאמץ משותף נרשם על שמו של אחד מבני הזוג (וברוב המקרים ע"ש הגבר) והותיר במקרה של פרידה את הצד השני (לרוב האישה) חסר כל. כלומר, החזקה תחול בעת חלוקת הרכוש כל עוד בני הזוג לא הסדירו ביניהם את זכויותיהם בנכסיהם.

מאמץ משותף

ע"פ החזקה, נקבע העיקרון כי במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג קיימת שותפות קניינית בכל הרכוש שנצבר במאמץ משותף והוא שייך לשני בני הזוג באופן שווה גם אם נרשם ע"ש אחד מבני הזוג בלבד. עיקרון זה מבוסס על ההנחה כי בני הזוג נישאו מתוך רצון לנהל משק בית משותף הכולל הן את העבודה מחוץ לבית והן את משק הבית וגידול הילדים, כל שכל צד משקיע בחיים המשותפים בא לטובת בני הזוג הן כיחידים והן כמשפחה.

משכך, בעת חלוקת הרכוש כל הרכוש המשותף שנצבר במאמץ משותף יחולק שווה בשווה בין בני הזוג ללא קשר לרישומו. ההלכה אף הורחבה וטומן בחובה גם זכויות פנסיה המתייחסת לתקופת החיים המשותפים, זכויות פרישה נוספות וכדומה. יודגש כי ישנם מקרים בהם נכס שנרכש טרם החיים המשותפים ויש בינו לבין בן הזוג השני זיקה ובמהלך החיים המשותפים הנכס הושבח לדוג' במאמץ משותף, הנכס ייכנס תחת חזקת השיתוף. השיתוף חל בין בני הזוג כבר במהלך הנישואין וחלוקת הרכוש נובעת מזכותם הקניינית של בני הזוג על רכושם.

כאמור ישנם נכסים שלא נצברו במאמץ משותף כמו: רכוש שהיה לאחד מבני הזוג מלפני הנישואין, מתנות וירושות שהתקבלו במהלך חייהם המשותפים וכדומה, נכסים אלה לא נכללי תחת החזקה ושייכים למי מבני הזוג שעל שמו הנכס רשום. במקרה בו ישנה מחלוקת על בן הזוג הטוען לחוסר שיתוף להוכיח כי הנכס נצבר שלא במאמץ משותף ולכן לא יחולק עם בן הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש והסדר איזון משאבים

כאמור ההסדר נכנס לתוקפו וחל על זוגות שנישאו החל מיום 1/1/74. הסדר זה קבע כי חלוקת הרכוש בין בני הזוג תיעשה בדרך של איזון משאבים לפיו יכללו נכסיו כל אחד מבני הזוג בנכסי האיזון יערך אומדן שווים ואם יהיה הפרש לטובת אחד מבני הזוג, כלומר נכסיו יהיו שווים יותר מנכסי בן הזוג, יחלקו בני הזוג בהפרש.

ע"פ ההסדר, במהלך הנישואין חלה הפרדה רכושית, עם פקיעת הנישואין בשל גירושין או מוות קמה הזכות האובליגטורית לבני הזוג לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין ושימש לטובת התא המשפחתי ללא צורך בהוכחת שיתוף. יובהר כי הסדר איזון המשאבים אינו מקנה זכות קניינית בנכס אלא זכות תביעה אישית.

לבני הזוג שנישאו לאחר 1/1/74 יש שתי אפשרויות

א. לחתום על הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש כרצונם ועליו לקבל תוקף בביהמ"ש או בביה"ד הרבני. ב. במידה ולא נערך הסכם ממון בין בני הזוג או כאשר הסכם הממון לא אושר ע"י ביהמ"ש או ביה"ד, יערך איזון משאבים במקרה של מוות או גירושין. כלומר מדובר בזכות אובליגטורית דחויה המתגבשת במקרה של מוות או גירושין בלבד ולא לזכות קניינית מיידית. כל אחד אדון לנכסיו במהלך הנישואין והאחד אחראי לחובות השני וזכותם להקנות את זכויותיהם לאחרים או זה לזה.

חלוקת רכוש בגירושין
5 (100%) 1 vote