שאלות ותשובות

בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.

החוק החדש יצר מהפיכה בתחום חדלות הפירעון, ביטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וקבע את אופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים.

• הליכי חדלות פירעון שנפתחו לאחר תאריך ה-15/09/2019 יתנהלו בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, התקנות הרלבנטיות והוראות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכונס הרשמי).
• הליכי פשיטת רגל שנפתחו קודם לכניסת החוק ימשיכו להתנהל בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

החוק החדש מגדיר שלוש מטרות עיקריות:

1. להביא ככל הניתן  לשיקומו הכלכלי של החייב.
2. לפרוע כמה שיותר מחובות החייב לנושים.
3. לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

זהו צו הניתן על ידי הממונה, כאשר מוגשת בקשה על ידי חייב . הצו קובע חובת תשלום חודשי, חובת הגשת דו"חות על הכנסות והוצאות התא המשפחתי והגבלות אשר יחולו על החייב כגון, עיכוב יציאה מן הארץ ומגבלות נוספות הקבועות בחוק. כמו כן, הצו מקפיא ועוצר הליכים משפטיים המתנהלים כנגד החייב (למעט הליכים פליליים). הצו מועבר לחייב ולנושים ומפורסם לציבור הרחב.

הליך חדלות פירעון ליחיד יכול להיפתח על ידי אחד מהגורמים הבאים:

1. חייב שהוא יחיד – יכול להגישבקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון או בקשת יחיד להסדר עם נושים
2. נושה
3. היועץ המשפטי לממשלה

1. החייב הוא יחיד, עוסק מורשה או עוסק פטור, אך לא תאגיד. 
2. חובותיו עולים עלסכום חובות מינימלי להגשת בקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים. בנסיבות מיוחדות ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון גם כאשר החובות נמוכים יותר.
3. החייב בעל זיקה (קשר) לישראל, ועומד לפחות באחד מהתנאים הבאים:
   • מרכז חייו במועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוא בישראל. 
   • מרכז חייו במהלך 6 חודשים שקדמו להגשת הבקשה הוא בישראל. 
   • החייב מנהל עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה.
   • החייב בעל נכסים בישראל במועד הגשת הבקשה.
4. תשלום אגרת בקשה לצו פתיחת הליכים (חייב הזכאי לסיוע משפטי מן הלשכה לסיוע משפטי פטור מתשלום האגרה במעמד הגשת הבקשה. האגרה תיגבה, ככל האפשר, בהמשך ההליך מקופת הנשייה).
5. הגשת  מסמכי בקשה למתן צו לפתיחת הליכים מלאים,  בצירוף כל המסמכים הנדרשים.

צו שיקום כלכלי, הוא צו הניתן בדיון על ידי בית המשפט וקובע תכנית פירעון, המבוססת על התכנית לשיקום כלכלי שהמליץ הממונה.

הצו קובע תשלומים שהחייב ישלם למשך תקופה מוגדרת, נכסים אשר ישמשו לפירעון החובות לנושים, כיצד ימומשו הנכסים, אילו הגבלות יחולו על החייב במהלך קיום תכנית הפירעון וכו'.

בנוסף, הצו קובע מהם החובות שהחייב לא יופטר מהם, כגון, דוחו"ת, קנסות, חוב מזונות וכו'.

צו הפטר הינו פטור מחובות עבר, שנוצרו בטרם מתן צו הכינוס,  אותם החייב לא יכול לפרוע. צו ההפטר יינתן לחייב רק ניתן לאחר שעמד בתנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי.

משך ההליך הצפוי הוא כ-4 שנים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קבלת ההפטר.

בהליך פשיטת רגל, כל נכסי החייב מוקנים למנהל המיוחד וממומשים על מנת שהחייב יוכל לפרוע ככל שניתן את חובותיו. אך ישנם נכסים השייכים לחייב שלא ניתן למכור במסגרת ההליך, למשל נכסים שהוא צריך להשתמש בהם כדי להמשיך להתפרנס.

באופן עקרוני, כלי הרכב שנמצא בבעלותו של החייב הוא נכס הניתן למימוש. ככל שמדובר ברכב בשווי גבוה, כך יגדל הסיכוי שהוא יימכר לצורך פירעון החובות.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם החייב יכול להמשיך ולהחזיק ברכבם הפרטי או המשפחתי, והכול בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

כאשר מדובר ברכב עבור נכה או כאשר הרכב נדרש לצורך פרנסתו של החייב, לצורך נסיעה אל מקום עבודה מרוחק או לצורך הסעתם ההכרחית של ילדים קטנים, ייתכן שיינתן אישור לחייב להמשיך ולהשתמש בו.

במקרים מסוימים חייב אף יוכל לרכוש רכב חדש גם במהלך הליך פשיטת הרגל, כל עוד בית המשפט ישתכנע שהרכב נרכש למטרה ראויה ושוויו אינו גבוה. כך למשל במקרה של אדם נכה, אשר לצורך התניידותו, רוכש רכב בפטור ממיסים או במימון של הביטוח לאומי.

פקודת פשיטת הרגל קובעת הגבלות על החייב בעניין כרטיס אשראי, הקמת חברה, מינוי לבעל ענין בתאגיד וכו’ אשר מונעות מפושט הרגל יצירת התחייבויות נוספות, ולכן מרגע מתן צו הכינוס חל איסור מוחלט על החייב להחזיק כרטיס אשראי וליצור חובות נוספים.

זוהי המלצה המוגשת על ידי הממונה לבית המשפט ובה מציע הממונה מתווה לשיקום כלכלי של החייב. המתווה כולל המלצה לתכנית תשלומים לחייב (גובה תשלומים ומשך הזמן שהחייב ישלם את התשלומים), פירוט הנכסים של החייב שימומשו כדי לשמש לפירעון החובות ותנאים המגדירים את הפטור מהחובות שיינתן לחייב לאחר שיעמוד בתכנית לשיקום כלכלי. במסגרת התכנית לשיקום כלכלי רשאי הממונה להמליץ כי על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. במקרים בהם החייב אינו יכול לעמוד בתשלומי החזר, יכול הממונה להמליץ בתכנית לשיקום כלכלי על  הפטר לאלתר.

כעקרון, ניתן לפתוח הליך פש"ר מכל סכום חוב שהוא.

חובות מתחת ל150,000 ₪, הליך חדלות הפירעון יתנהל על ידי רשות האכיפה והגביה.

חובות מעל ל 150,000 ₪, הליך חדלות הפירעון יתנהל בביהמ"ש השלום, ללא הגבלת סכום.

חייב שקיבל צו הפטר אינו רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.

איחוד תיקים הוא הליך בהוצאה לפועל, שבמסגרתו כל התיקים השונים שמנהלים נושים שונים נגד בעל החוב, מאוחדים לתיק אחד. מרגע שהוגשה הבקשה לאיחוד, בעל החוב יידרש לשלם 3% מכלל חובותיו מדי חודש, כאשר התשלום הראשון ישולם עם הגשת הבקשה

איחוד תיקים פוטר את בעל החוב מהצורך להתנהל מול כל נושה בנפרד. במובן מסוים, ההוצאה לפועל "כופה" על הנושים השונים להגיע לאותו הסדר, המותאם ליכולותיו הכלכליות של החייב.

בנוסף, מרגע שאושר לבעל החוב איחוד תיקים, הנושים אינם יכולים לפתוח נגדו הליכים מקבילים אחרים בהוצאה לפועל, כגון: בקשות לעיקול משכורתו או עיקולים אחרים, שמטרתם לזרז את גביית החוב. 

הבקשה לאיחוד תיקים מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל, שבה נפתחו מרבית התיקים נגד החייב; או ללשכה שבה פתוח התיק עם החוב הגבוה ביותר נגד החייב. 

פשיטת רגל או הליך חדלות פרעון בשמו החדש, מטרתו לאפשר לחייב בסופו של ההליך לקבל הפטר מחובותיו, לאחר ששילם אחוז קטן מחובו, בהסדר תשלומים התואם את יכולותיו הכלכליות. וכך, לפתוח דף חדש.

החייב מגיש בקשה לצו כינוס נכסים. כונס הנכסים בודק וקובע את יכולותיו הכלכליות של החייב; ועל בסיס יכולות אלה, נגזר גובה התשלום החודשי שיוכל לעמוד בו, עד למועד הדיון הראשון בבקשה לפשיטת הרגל עצמה.

מרגע ההכרזה על כינוס הנכסים, לנושים השונים של החייב יש עד 6 חודשים להגיש את תביעתם לבדיקת הנאמן. מי שלא הגיש – החוב שלו מתיישן ואובד, והוא לא יכול לפעול עוד כנגד החייב.

במהלך כל אותה תקופה, מרגע הגשת הבקשה ועד לתום הדיון, ניתן עיכוב הליכים כנגד החייב ולא ניתן לפעול כנגדו במסגרת ההליכים אלא באישור ביהמ"ש.

מרגע שהתהליך מסתיים ובית המשפט מאשר כי בעל החוב פושט רגל – החייב מקבל הפטר מלא מחובותיו, בכפוף לתוכנית פירעון שנקבעת עבורו בהתאם ליכולתו.

אין ספק כי בבחינת שתי האופציות, היתרונות של הליך פשיטת הרגל ברורים: בעל החוב יכול לפתוח דף חדש, ללא חובות, כאשר רוב החובות נמחקים. בנוסף, מי שמצוי בהליך פשיטת רגל וגם לאחר ההליך, מוגן מפני תביעות נפרדות של נושיו לעיקול רכושו או משכורתו.

הליכי פשיטת רגל שנפתחו קודם לתאריך כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לתוקף (15/09/2019), ימשיכו להתנהל בפני בתי המשפט המחוזיים, בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

חדלות פירעון הוא מצב בו אדם אינו מסוגל לעמוד בהוצאותיו ובחובותיו, כאשר סך הוצאותיו ונכסיו גדול משמעותית מסך הכנסותיו ונכסיו. סעיף 104(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018(להלן: "החוק")  קובע את התנאים בהם רשאי היחיד להגיש לממונה בקשה לצו פתיחת הליכים. תנאי עיקרי הוא שהיחיד בעל חובות של סך  העולה על 149,559.43 שקלים חדשים (סעיף 104(א)(2)). כאשר היחיד בעל חובות בסכום נמוך על פי הקבוע בסעיף 186 לחוק היחיד  רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 149,559.6 שקלים חדשים, ובלבד שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו. שיקול הדעת המכריע יהיה של רשם ההוצאה לפועל.

חדלות פירעון הוא מצב בו אדם אינו מסוגל לעמוד בהוצאותיו ובחובותיו, כאשר סך הוצאותיו ונכסיו גדול משמעותית מסך הכנסותיו ונכסיו.  מצב בו אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם או ששווי התחיבותיו עולה על נכסיו. הגדרה זו כוללת הן את המבחן התזרימי (יכולת לשלם במועד(והן את המבחן המאזני (שווי נכסים מול חובות). הגדרה זו משלבת שני מבחנים שונים ובכך הופכת לרחבה מזו שהוגדרה בעבר בהליכי פשיטת רגל.

בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חל שינוי עקרוני בהשוואה לדין הקודם, שכן החוק אינו מתייחס לאירוע חדלות פירעון כאל "פגם מוסרי" של היחיד, אלא כאל תאונה כלכלית שיכול להתרחש ועל החברה לעשות ככל יכולתה על מנת להחזיר את חדל הפירעון אל המסלול התקין ולסייע בשיקומו.

בדיקת פש”ר, מתבצעת לפי המידע שמפרסמת המדינה באתרי הרשות הממשלתיות, הבדיקה היא חינמית וכל מה שצריך זה מחשב עם אינטרנט.

לצורך בדיקת רשימת חדלי פירעון, יש להיכנס למערכת המידע של הממונה על הליכי חדלות פירעון כאן באתר הממונה, להקיש את הפרטים המזהים של היחיד, כגון  מס’ זהות או מס’ ח.פ. תאגיד, שם משפחה ושם פרטי – חשוב לציין שיש להזין את השם המשפחה לפני השם הפרטי, מס’ תיק בביהמ”ש או מס’ תיק אצל הממונה או מס’ תיק חדל”פ בהוצאה לפועל, לסנן לפי מחוז  ואז יתאפשר לראות האם היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל בעבר).

סעיף 163 לחוק מונה רשימה של מקרים שנחשבים כהתנהלות שיש בה משום פגם, בניהול הליכי חדלות הפירעון במהלך התקופה השנייה (תקופת ניהול הליכי חדלות הפירעון וסמוך לפניהם). מקרים אלו עשויים להצדיק הארכה של תקופת התשלומים או ביטול של ההליך, אם גרמו לפגיעה של ממש בניהול ההליך. גם אלו הם המקרים שנחשבים התנהגות בחוסר תום לב של יחיד:

1. אם היחיד נהג בחוסר תום לב בהליכי חדלות פירעון במטרה לנצל לרעה את ההליכים(סעיף 183 לחוק). כך למשל, כשהיחיד לא ישלם את צו התשלומים העיתי בזמנו.
2. אם היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה(סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק). כך למשל, כשהיחיד לא התייצב לחקירת יכולת, לא המציא מסמכים שנדרש וכו'.
3. אם היחיד הפר את ההגבלות המוטלות עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך(סעיף 163(ג)(1)(ג) לחוק). למשל, אם היחיד ברח לחו"ל (על יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון, מוטלת מגבלה על יציאה מהארץ).
4. אם היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי. למשל, אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו.

המשותף לפעולות אלה הוא שהן מהוות ליקויים מצד היחיד בניהול ההליך, ועשויות להעיד על חוסר רצון או יכולת להשתקם.

הליכי חדלות פירעון עלולים להוביל למצב של לחץ וייאוש, אך לא מדובר בגזירת גורל!  ארבעה מסלולים אפשריים לשיקום כלכלי: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע ארבעה מסלולים אפשריים לשיקום כלכלי:

צו לשיקום כלכלי בבית המשפט

צו לשיקום כלכלי הוא צו הכולל תכנית פירעון לתשלום חובות היחיד מתוך נכסיו הקבועים והכנסתו השוטפת, וכן הוראות לגבי הנכסים שייכללו בקופת הנשייה ואופן מימוש נכסים אלה. בנוסף, צו שיקום כלכלי יכלול הוראות בדבר תקופת תכנית השיקום, אשר בסופה היחיד יהיה פטור מחובותיו. החוק החדש קובע ברירת מחדל של שלוש שנים לתקופת התשלומים.

הליכי חדלות פירעון בסכום נמוך 

סעיף 186 לחוק קובע כי יחיד  רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 150,000 שקל, בתנאי שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו.

הסדר חוב 

 יחיד רשאי לנסות ולהגיע  להסדר עם נושיו, על ידי הידברות בין הצדדים בכל שלבי ההליך (ואף לפני כן), ולהגיש בקשה לאישור הסדר חוב אליו הגיעו הצדדים האמורים.  ניתן להגיש בקשה לאישור הסדר חוב אם היחיד נמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון (פשיטת רגל לשעבר). את הבקשה לאישור הסדר החוב יש להגיש למזכירות  בית משפט השלום שנמצא באזור מגוריו של היחיד או באזור עסקיו או באזור נכסיו והעתק ממנה יש להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון.

הפטר ליחיד

לבית המשפט  הסמכות לקבוע כי היחיד עמד בתוכנית הפירעון שנקבעה על ידי הנאמן ופעל בהתאם להוראות ובכפוף למגבלות שהושתו עליו. לאור כך, זכאי לקבל הפטר מחובותי או הפטר לאלתר.

סעיף 121(3) בחוק קובע את כי עם מתן צו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון, מוקפאים כל ההליכים נגד היחיד ואם הוטלו עליו הגבלות במסגרת הליכי גבייה, כגון עיקולי משכורת, הליכי הוצאה לפועל וכדומה, ההגבלות בטלות.

פתיחת עסק עצמאי בהליך חדלות פירעון זה הליך מסובך מבחינה משפטית. במרבית המקרים, יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון אינו רשאי לקבל החלטות כלכליות בעצמו, אלא באישור בית המשפט בלבד.

הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים

בהתאם לסעיף 157(א)(ב) בחוק  הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים. גם רשאי הממונה להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. כאמור לעיל, אם היחיד מבקש להפעיל עסק קיים, בוחן הנאמן את העסק ומוודא שלא מדובר בעסק הספציפי שהביא את היחיד להיכנס להליך ולצבירת החובות. כמו כן, על היחיד להגיש תצהיר מטעמו המפרט את מצבו הכלכלי והאישי. בתצהיר יש לציין את הסיבות שבגינן הוא מצוי בהליך חדלות פירעון. בנוסף, על היחיד לצרף לבקשה דוחות מרשויות המס. באמצעות הדוחות יכול הנאמן לבדוק את מצבו הכלכלי ואת ההפסדים והרווחים של העסק הנוכחי.

הקמת עסק עצמאי בהליך חדלות פירעון:

ככלל, יחיד השרוי בהליך חדלות פירעון לא יכול לנהל עסק עצמאי או להחזיק במניות חברה. אולם, קיימים מקרים בהם בית המשפט מאפשר ליחיד לפתוח עסק חדש או להמשיך לנהל את העסק קיים. האישור כפוף לתנאים מסוימים – בין השאר לכך שלא מדובר בהקמת חברה בע"מ אלא בעוסק מורשה או פטור.

לצורך כך, על היחיד  להגיש לבית המשפט בקשה להקמת עסק עצמאי, אשר בה עליו לפרט את תכנית העבודה העתידית ואופן ניהולו של העסק. לבקשה יש לצרף תצהיר של היחיד המפרט את ההכנסות וההוצאות של העסק לרבות אישורים מרשויות המס השונות. מומלץ להביא לתשומת ליבו של בית המשפט את התועלת שתצמח לנושים מהפעלת העסק. הנאמן מגיש את עמדתו בנוגע לבקשה ובית המשפט נותן את החלטתו בעניין.

השיקולים לאישור בקשת היחיד

לאחר שהיחיד  מגיש את הבקשה לבית המשפט, הבקשה מועברת לעיונו של הנאמן. בין היתר בוחן בעל התפקיד שני פרמטרים חשובים:

מהו העסק אותו היחיד מבקש להקים/להמשיך לנהל – כלומר, סוג העסק, מהותו, המלאי וכוח העבודה הדרוש לצורך הפעלת העסק, מהי התועלת הכלכלית שתצמח לנושים וליחיד כתוצאה מהקמת העסק, ההוצאות הכספיות הצפויות והשפעתן על מצבו הכלכלי של היחיד.

בחינת האפשרות שהיחיד עלול ליצור חובות חדשים – כפי שסקרנו במאמר הקודם, על היחיד נאסר ליצור חובות חדשים. שיקול זה בא בחשבון בעת קבלת ההחלטה האם להמליץ לבית המשפט לאשר את בקשת היחיד.

אישור הפעלת עסק על ידי בית המשפט

אישור להפעלת עסק  לא יינתן כאשר ישנו סיכוי ממשי שפתיחת העסק החדש או המשך ניהול העסק הקיים יביאו את היחיד ליצירת חובות חדשים, אשר יקשו על ניהול ההליך ויפגעו באינטרס הנושים לקבל את כספם בסיום ההליך. לעיתים גם במצב דברים בו פתיחת העסק או המשך ניהולו לא תביא תועלת לנושים יותר מאשר מצוי פוטנציאל השתכרותו של היחיד כשכיר, בית המשפט יטה לא לאשר את בקשת היחיד. במידה ובית המשפט והנאמן מאשרים את בקשת היחיד, היחיד מצוי בפיקוח מתמיד הכולל הגשת דוחות חודשיים אודות התנהלות הכלכלית של העסק והתנהלותו הכלכלית הפרטית. תום לב הוא תנאי מרכזי וכאן נוטה החוק לטובת יחידים שנקלעו לחובות לעיתים בעל כרחם, שכן מקרים רבים עלולים להביא עסק או משפחה לסחרור של חובות – בעיות בריאות או פטירה, שינויים בשווקים, תאונות, פיטורין ועוד. מי שהתנהל באופן הוגן ונפגע בתום לב יזכה במבט חיובי על בקשה לפתיחת עסק, ויש לזכור כי לדעתם של הנושים יש משקל רב, שכן עליהם 'לאפשר' את הקמת העסק העצמאי ללא פגיעה בפעילותו ומתוך אמון כי עיסוק זה יניב הכנסות ותשלומי החזר חוב.

 לעורך דין אסור להיכנס להליך של חדלות פירעון.

מהרגע בו ניתן לעורך דין צו לפתיחת הליכים הרישיון שלו נשלל.

סעיף 142(1)(2) בחוק קובע  את ההגבלות שיחולו על היחיד בתקופת הבינים(בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי). ליחיד ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ והגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל. אולם סעיף 143(א) לחוק מעניק שיקול דעת לממונה מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. לאור האמור, ניתן לפנות בבקשה לחידוש דרכון אל הממונה ו/או לנאמן ולנסות להגיע להסכמות עם הגורמים המוסמכים על מנת לקבל  אישור עבור חידוש דרכון.

באופן עקרוני, כל נכס שנמצא בבעלותו של יחיד ניתן למכירה לצורך חלוקת התמורה לנושים, וזאת מלבד נכסים שלא ניתנים למימוש באופן חד משמעי. מדובר בכל נכס שהיחיד מחזיק בו מאז שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, ובכל נכס שנרכש על ידי היחיד או שהועבר אליו במתנה ו/או ירושה וזאת עד שיקבל את ההפטר המיוחל. באופן עקרוני, כלי הרכב שנמצא בבעלותו של היחיד הוא נכס הניתן למימוש. עם זאת, ישנם מקרים שבהם היחיד יכול להמשיך ולהחזיק ברכבם הפרטי או המשפחתי, והכול בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

אולם, בסעיף 217(1) בחוק, קיימת רשימת נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה, ואותם הממונה לא רשאי לממש את הנכס עבור העברת הכספים לחלוקת דיבידנד לנושים של היחיד. בתוספת השנייה סעיף 4 בחוק, נכלל כלי רכב כחלק מרשימת הנכסים שאינם חלק מקופת הנשייה אך בתנאי אין היחיד יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויו המוערך של כל אחד מהם אינו עולה על סכום שקבע השר. כאשר הרכב נדרש לצורך פרנסתו של היחיד, לצורך נסיעה אל מקום עבודה מרוחק או לצורך הסעתם ההכרחית של ילדים קטנים, ייתכן שיינתן אישור ליחיד להמשיך ולהשתמש בו. כמו כן, ככל שמדובר ברכב בשווי גבוה, כך יגדל הסיכוי שהוא יימכר לצורך פירעון החובות. אם מדובר ברכב צנוע, ייתכן שהיחיד יוכל להמשיך ולהחזיק בו. לאור האמור דלעיל, יחיד רשאי לקנות כלי רכב חברה במהלך ההליך אך תלוי במחיר כלי הרכב, אם היחיד יכול לעמוד בהתיחידות הכלכלית, ואם כלי הרכב נדרש לצורך פרנסתו של היחיד, או עבור צרכים בלתי דחויים שלו ושל בני משפחתו.

כאשר היחיד בעל חובות בסכום נמוך על פי הקבוע בסעיף 186 לחוק היחיד  רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו אינו עולה על 149,559.6 שקלים חדשים, ובלבד שהוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו. שיקול הדעת המכריע יהיה של רשם ההוצאה לפועל. ניהול הליכי חדלות הפירעון יהא לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי כקבוע בסעיף 188(א) לחוק. לפיכך, הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בחוק ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, והכול בכפוף להוראות החוק.