מזונות אישה, דיני מזונות דויד לייזר
מזונות אישה מהווה חלק מדיני מזונות הנכללים תחת קטגוריית "דיני משפחה" בה עוסק כבר שנים משרד עו"ד דויד לייזר ושות'.
דויד לייזר עורך דין גירושין ומשפחה מעניק ייעוץ ונותן מענה כולל ומקצועי בתחום מזונות אישה.
תחום מזונות אישה מעורר לא אחת שאלות רבות ומעורר את הצורך להבהיר את הנושא ולספק תשובות ברורות.
מהם מזונות אישה? ומה הרעיון העומד בבסיס מזונות אישה?
מזונות אישה הם סכום כספי שמחויב בעלה לשעבר לשלם לה במטרה לאפשר לה להמשיך לקיים רמת חיים זהה לזאת שניהלה במהלך חייה המשותפים עם בעלה. כל עוד בני הזוג טרם התגרשו, ואף אם מצויים השניים בעיצומו של תהליך הגירושין, מחויב הבעל לשלם לה את דמי המזונות עד מועד קבלת הגט.
כיצד נקבע סכום מזונות אישה?
סכום מזונות אישה נקבע בהתאם לרמת החיים שניהלו בני הזוג במהלך חיי הנישואים שלהם.
כלומר, גם לאחר הפרידה זכאית האישה בעזרת דמי המזונות להמשיך לקיים את אותו הסטנדרט של החיים אליו הורגלה בשיתוף עם בעלה.
הדבר כולל גם צרכים שאינם נחשבים כצרכים בסיסיים דוגמת: איפור, הוצאות רכב, לימודים וכו'.
כמו כן, בעת חישוב גובה דמי מזונות האישה נלקח בחשבון גובה הכנסתו של הבעל ומרכוש בהתאם לפוטנציאל השתכרותו של הגבר.
במקרים בהם האישה עובדת והכנסתה מספיקה לה לכיסוי צרכיה ולשמירה על רמת החיים, אליה הורגלה במשך תקופת הנישואין.
אין הבעל מחויב לשלם לה דמי מזונות. אישה אשר במהלך הנישואין לא עבדה, אינה חייבת לצאת לעבודה.
בשנים האחרונות הפסיקה בתחום המזונות התרחבה ולפיה, אישה צעירה ובריאה המסוגלת לעבוד ולהשתכר בכבוד – בית המשפט גוזר את גובה דמי המזונות להם היא זכאית בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלה.
מזונות אישה לאחר סיום הליכי גירושין
הבעל מחויב לשלם מזונות אישה עד לסיומם של הליכי הגירושין. עם מתן פסק דין המחייב את האישה לגט פטור הבעל מתשלום דמי מזונות אישה לפי חוק.
מזונות אישה לאישה אשר נישאה בנישואין אזרחיים
מקורם של דיני מזונות אישה נובע מדין תורה, לפיו חייב הבעל לפרנס את אשתו. עם זאת, הורחבה בשנים האחרונות הפסיקה בדבר מזונות אישה ונקבע כי גם אישה אשר נישאה בנישואין אזרחיים זכאית למזונות.
במקרים של נישואי תערובת לבן דת אחרת, או במקרים בהם שני בני הזוג אינם יהודים חל עליהם חוק לתיקון דיני משפחה ומחויב הבעל לשלם לאשתו דמי מזונות כפועל יוצא מהחוק ולא מתוקף הדין האישי שחל על היהודים.
מזונות ידועה בציבור
במקרים בהם לא נחתם בין בני הזוג הסכם הכולל סעיף מזונות עדיין מכירה הפסיקה בישראל בזכאותה של האישה לדמי מזונות – מזונות ידועה בציבור. זאת, כחלק הכרה בחיים המשותפים כיוצרים ערבות הדדית בין בני הזוג.
_____________________________________________________
מקור החיוב
בהתאם לדין העברי החל על בני זוג יהודים הנושאים זל"ז, לבעל מספר חובות כלפי אשתו.
כאשר אחת העיקריות שבהן היא החבות לשאת במזונותיה, דהיינו, מחובתו של בעל לפרנס את אשתו.
במקרים חריגים (כמו: מורדת, עזיבה לא מוצדקת של הבית או קיום יחסי מין עם גבר אחר).
הדין העברי לא השתנה עם השנים וגם כיום, כאשר ישנן נשים רבות בעלות מקצוע ויכולת להתפרנס בכוחות עצמן.
חיובו של הבעל לפרנס את אשתו – שריר וקיים. באופן פורמאלי מצוינת חובת המזונות לאישה בכתובה, שנחתמת ע"י הבעל והעדים במועד עריכת טקס הנישואין: "אנא אפלח (אני אעבוד) ואוקיר ואזון ואפרנס ואכלכל". עם זאת, אין חבות המזונות נוצרת בכתובה ואינה תלויה בה.
בניגוד למזונות האזרחיים אשר אינם חלים על בני זוג יהודים, חובת המזונות לאישה נוצרת אוטומטית עם ביצוע אקט הנישואין ומסתיימת בעת מתן הגט. דהיינו, אישה אשר קיבלה את גיטה, מפסיקה לקבל מזונות מבעלה.
מקור החיוב האזרחי במזונות אישה קבוע בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959:
"א) אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
ב) אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."
היקף החיוב
לעומת מזונות ילדים, שהיקפם מן הדין משתרע, כלפי צורכיהם ההכרחיים המינימאליים בלבד.
היקף החיוב במזונות אישה הוא רחב ומעניק לאישה את הסטנדרט הגבוה ביותר עפ"י רמת החיים שאליה הורגלה האישה בבית בעלה, שנאמר "עולה עימו ואינה יורדת".
כלומר האישה זכאית לאותה רמת מחיה שאליה הורגלה במהלך חייה עם הבעל.
החיוב במזונות אישה כולל בתוכו את כל צרכיה של האישה, ללא יוצא מן הכלל: מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית, כולל שכר דירה או משכנתא, צרכים נשיים, איפור, חוגים, הוצאות רכב, לימודים וכל שאר ההוצאות אותן נהגה להוציא במהלך חייה המשותפים על הבעל.
מזונותיה של אישה עובדת
הכלל הוא שכאשר האישה עובדת והכנסתה מספיקה לה לכיסוי צרכיה, זכאי הבעל לטעון כי "מעשה ידיה יהיו "תחת מזונותיה".
כלומר, אישה אשר מתפרנסת באופן המספק את צרכיה לא תהה זכאית לדמי מזונות מבעלה.
עם זאת, כאשר הכנסתה אינה מספיקה לה, כי אז בעלה חייב להוסיף ולממן את יתר הוצאותיה.
בעיקרון, אישה אשר במהלך נישואיה לא יצאה לעבוד, איננה חייבת לצאת לעבודה.
עם זאת, בשנים האחרונות התרחבה הפסיקה בנושא המזונות ואישה צעירה ובריאה אשר קיימת לה יכולת להשתכר בכבוד, יתחשב בכך בית המשפט ויגזור את פוטנציאל ההשתכרות שלה מדמי מזונותיה.
מזונות זמניים
מטרתם שלמזונות זמניים הוא לשמור על המצב הקיים עד שתתברר תביעת המזונות, וליצור מצב לפיו – ככל שניתן ומתאפשר – לא יהיה שינוי ברמת החיים של האישה או של הילדים.
בשנת 2012 קבע תיקון 9 לתקנות סד"א כי אישה, שהגישה תביעת מזונות אינה חייבת להמתין עוד עד לבירור התביעה.
יכולה האישה להגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים מיד עם הגשת כתב התביעה.
תיקון זה נועד למנוע מצב שבו אב יערוך מצור כלכלי על האישה והקטינים, במטרה להפעיל לחץ או להתחמק מחובתו, וזאת בייחוד כאשר מדובר במזונות קטינים, שלילדים אין הכנסה משלהם והם נזקקים שאביהם יזין ויכלכל אותם.
עוד נושאים הקשורים למזונות:
