עורכי דין הוצאה לפועל

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018(להלן: "החוק החדש" או "החוק") מסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון של היחיד החוק קובע מסגרת חוקתית אחת אשר תכלול את שני סוגי היחידים: יחידים ותאגידים. חדלות פירעון הוא מצב בו אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם או ששווי התיחידויותיו עולה על נכסיו. הגדרה זו כוללת הן את המבחן התזרימי (יכולת לשלם במועד(והן את המבחן המאזני (שווי נכסים מול חובות). הגדרה זו משלבת שני מבחנים שונים ובכך הופכת לרחבה מזו שהוגדרה בעבר בהליכי פשיטת רגל.

בחוק חדלות פירעון ושיקול כלכלי חל שינוי עקרוני בהשוואה לדין הקודם, שכן החוק אינו מתייחס לאירוע חדלות פירעון כאל "פגם מוסרי" של היחיד, אלא כאל כשל שיכול להתרחש ועל החברה לעשות ככל יכולתה על מנת להחזיר את חדל הפירעון אל המסלול התקין ולסייע בשיקומו.

החוק מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות ליחיד כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון – לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות. עם זאת, החוק מתייחס באופן מחמיר אל מי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל מעשי רמייה, אל מי שנוהג בחוסר תום-לב ואל מי שמנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, ואף מקנה לכונס הנכסים הרשמי(לשעבר הכנ"ר) סמכויות פליליות במקרים כגון אלה.

מטרת חוק חדלות פירעון מבוססת על גישה שיקומית והיא לסייע בשיקום כלכלי של יחיד ולקדם את שילובו מחוק במרקם החיים הכלכלי. בנוסף, החוק נותן כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים ובכך דואג לקדם ולשמר גם את האינטרס של הנושים.

לעומת זאת, מטרת חוק פשיטת רגל שהיא תוצר של הגישה האכפתית שהתבססה על גישת החסד בעקבות נקודת המבט שהייתה על היחיד מתעדפת את אינטרס היחיד על פני  אינטרס הנושה ומתבססת על גישה שונה. ניתן לראות זאת בצורה מובהקת בתכלית הראשונה בחוק פשיטת רגל  מהסיבה שיחיד נתפס כמי שיש להעניק לו מחילה ולאפשר לו להשתחרר מחובותיו אך לא כמי שיש לשקמו.

להלן תכלית חוק פשיטת רגל(בהתבסס על הפסיקה):

  • לכנס את נכסי היחיד ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר.
  • לאפשר ליחיד שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו, על ידי מתן הפטר מן החובות.

הגישה שעל פיה חוק פשיטת רגל התבסס, היא גישה שמניחה כי החברה מוכנה לגמול ליחיד חסד ולפטור אותו מחובותיו ובלבד שהוא מגיע להליך בתום לב וניקיון כפיים מוחלט ומוכן להעמיד את כלל רכושו לטובת נושיו.

אולם התכלית השנייה בחוק פשיטת רגל זהה לתכלית הקיימת גם בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מהסיבה ששתיהן מתבססות על הגישה השיקומית אשר מעמידה במרכז את היחיד ואת שיקומו. לצורך מטרה זו מוכנה החברה להשקיע משאבים, לשנות את נקודות האיזון בין הנושים לבין היחידים לאפשר הפטר מחוב על אף מחדלים מסוימים שצבר היחיד בהליך, ואף לאפשר "ריפוי" של מחדלים בהתחשב חלוף הזמן, בסוג המחדל, ובסכום הכספי שיתקבל מהיחיד בסופו של יום לטובת הנושים.

להן תכלית חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

סעיף 1 לחוק חדל"פ ושיקום כלכלי פירט המחוקק במפורשות את תכלית החוק:

  • להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד
  • להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים
  • לקדם ככל הניתן את שילובו של היחיד מחוק במרקם החיים הכלכליים.

תכלית ראשונה: מתייחסת לאופיו של ההליך חדלות פירעון כהליך שיקומי שבמהלכו ינסו הגורמים  השונים המלווים את היחיד (הממונה, בעל תפקיד מטעם הממונה, ביהמ"ש וב"כ מייצג) להביא לשיקומו באמצעים שונים כגון קיום בקרה על הוצאות והכנסות שוטפות של התא המשפחתי של היחיד ו/או של עצמו  (להלן: "דוחות דו חודשיים" ( היחיד יכול להישלח ע"פ החלטת הנאמן לסדנת הכשרה להתנהלות כלכלית מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

בבסיס החוק ניצב העיקרון שלפיו התכלית הראשונה במעלה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של היחיד, ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה.  החוק מקל במידה משמעותית על יחידים להיכנס ולנהל הליכי חדלות פירעון במטרה להביא לשיקום ולהפטר מחובות, ומצד אחר הוא מטיל מגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה של הנושים לסוגיהם.

תכלית שנייה: התכלית השנייה משרתת את האינטרס של הנושים, אשר מעוניינים לקבל דיבידנד גבוה ככל הניתן לכיסוי חובתם. תכלית זאת נובעת מההגנה על זכות הקניין הנושים המנויה בין זכויות היסוד המוגדרת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הנושים הם הנפגעים העיקרים בהליכי חדלות הפירעון לפיכך בהליך זה המטרה היא להשיא את ערך נכסי היחיד ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים מחדלות פירעון. זאת לעומת התכלית בהליך פשיטת רגל שלא יחסה חשיבות ממשית לאינטרס הנושים לקבל השבה של כספם ו/או נכסיהם.

תכלית שלישית: תכלית זו נועדה לשרת את היחיד ואת החברה בכללותה ונובעת מטעמים כלכליים וחברתיים. המטרה  היא שהיחיד עם מתן הפטר יוכל להתנהל כלכלית באופן עצמאי, שקול וראוי אשר ימנע ממנו להיקלע לחובות פעם נוספת.

תכלית רביעית: המטרה הרביעית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. נקבע בחקיקה החוקה כי ניהולם של חלק נכבד מההליכים של יחידים-יחידים (להבדיל מתאגידים) יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל. בין היתר, החוק החוק מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מינהליות, וכך מבקש לתרום לקיצור ההליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. חוק חדלות הפירעון מבקש לתקן ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.

הגבלות:  בדומה להליך פשיטת רגל גם בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי קיימות הגבלות בחלקים שונים בהליך המוטלות על היחיד. מטרת הטלת ההגבלות היא, בין השאר, למנוע את הגדלת החוב ולוודא שההליכים יתנהלו באופן תקין. ההגבלות כוללות, בין היתר, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות כלכליות, עסקיות וכ'

עקרון תום הלב:

תחולת העקרון — עקרון תום הלב הוא מושג משמעותי ביותר במשפט הישראלי. תום לב או כוונה טובה הוא מצב רוחני ומוסרי של הגינות ויושר, וכן עקרון בתחום המשפט. אדם הפועל בתום לב מאמין כי אין בפעולותיו משום פגיעה באדם אחר או גוף אחר, דבר המשליך לעיתים על אחריותו לפגיעה לאדם אחר ולצורך לשפותו בגין נזק כלשהו שנגרם לו בכך. אחד מחובותיו המרכזיים של היחיד בהליך חדלות הפירעון הינו חובת תום הלב. סעיפים 114 ו-163 לחוק מפרטים מקרים בהם בית המשפט מוסמך להטיל סנקציות על יחיד שתנהל בחוסר תום לב, לרבות פסיקת הוצאות נגדו, הארכת תקופת התשלומים ועוד. התוצאה של הפרה של תנאי סעיף 163 מאפשרת לבית המפשט לבטל את הצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 183 לחוק. עם זאת, ראוי לציין כי הנטל להוכיח כי יחיד התנהל בצורת חסרת תום לב מוטלת על הנושים והנאמניםבנוסף לכך, בהליכים שהחלו בטרם כניסת הרפורמה לתוקף לפי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, תש״ם-1980 ((להלן: ״הפקודה״) קובע כי במסגרת הדיון בבקשת היחיד לקבל הכרה כפושט רגל, בית המשפט מוסמך: ״לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי היחיד יכול לפרוע את חובותיו״

התנהלות שלא בתום לב עלולה לסכל את כל הליך חדלות הפירעון כולו, וכך לפגוע בטובת היחיד ולסכן את עתידו הכלכלי.

המשמעות של תום לב היא שעל היחיד להתנהל בצורה ישרה והגונה בכלל, ובפרט – לא לפעול בזדון על מנת לסכל את ההליך, לנצלו לרעה ועוד. חובה זו נבדקת במהלך לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, כאשר בית המשפט בוחן את התנהלותו של היחיד גם בשנים בטרם הוגשה הבקשה.

אחד מהיסודות המרכזיים בהתנהלות תמת לב בהליך היינה שיתוף פעולה באופן מלא עם הנאמן על נכסי היחיד. היחיד נדרש לגלות את כלל המסמכים הנדרשים ממנו במסגרת ההליך על ידי הגורמים השונים. יחיד אשר מסתיר מסמכים רלוונטיים, אינו מגלה על נכסים ברשותו ועוד – יוגדר על ידי בית המשפט כיחיד חסר תום לב. בנוסף לכך, בית המשפט קבע מקרים נוספים אשר מהווים התנהלות חסרת תום לב, לרבות – איחור או הפסקת התשלומים החודשיים לקופת הנשייה, דיווח כוזב על הכנסות היחיד ועוד.

סדרי דין בעניין בקשת היחיד לפתיחת הליכים:

שלב א' בקשה לפתיחת הליכים:

הגשת בקשה לפתיחת הליכים היא נקודת הפתיחה של הליכי חדלות פירעון.

הצו לפתיחת הליכים, אשר מקבילו הישן בפקודת פשיטת הרגל כונה "צו כינוס", מעמיד את נכסיו של היחיד לצורך פירעון חובות העבר והוצאות הליכי חדלות הפירעון בלבד.

שלב ב' צו פתיחת הליכים:

לאחר שניתן הצו מתחילה תקופה שנמשכת כשנה, המכונה "תקופת ביניים" ולאחריה ניתן ליחיד (אם ניתן) צו לשיקום כלכלי שקובע את התנאים שאם היחיד יעמוד בהם, הוא יקבל הפטר (פטור מחובות).

מי שמתנגד לכך שניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים (לרוב מדובר בנושים), רשאי להגיש בקשה לביטול הצו.

בתקופה זו, נבחן מצבו הכלכלי של היחיד על-ידי הנאמן, מוטלות עליו הגבלות שונותחובת תשלום חודשית, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסות והוצאות ומוקפאים הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (למעט הליכים פליליים). במהלך התקופה, הנאמן מקבל החלטות שונות אשר יכולות להשפיע על היחיד וגורמים אחרים ולכן, ניתן בתנאים מסוימים להגיש בקשה לביטול או לשינוי החלטה של הנאמן.

בנוסף, בתקופה זו הנושים מגישים תביעות חוב לנאמן שיחליט האם לאשר אותן והאם הנושה זכאי לקבל סכומים כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".

אם היחיד קיבל את הצו לבקשת נושה, עליו להגיש בתוך 21 ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס המכונה "דוח על מצב כלכלי" (כשיחיד מגיש מיוזמתו בקשה לקבלת הצו- הוא גם נדרש למלא דוח זה).

  • יחיד שאינו מיוצג, רשאי לבחור האם להגיש את הדוח הכלכלי באופן מקוון (ממוחשב) או בהגשה ידנית בסניף המחוז של הממונה שבו מתנהל התיק.
  • מייצג של יחיד, נדרש להגיש את הדוח הכלכלי באופן מקוון (ממוחשב) בלבד.

לקראת סיום התקופה, יגיש הנאמן לממונה מסמך המכונה "דוח ממצאי בדיקה" שסוקר, בין היתר, את מצבו הכלכלי של היחיד, הסיבות שהביאו אותו למצב זה, הנכסים או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאושרו על-ידו וכו'.

שלב ג': קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר (פטור מחובות)

לאחר שהנאמן הגיש לממונה את דוח ממצאי הבדיקה, הממונה יגיש לבית-המשפט את הצעתו לתכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד.

הצעת הממונה תתייחס, בין היתר, לחובת התשלומים של היחיד (סכום התשלום ותקופת התשלומים), למימוש הנכסים והכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", להגבלות שיוטלו על היחיד, לפרטי ההכשרה להתנהלות כלכלית אותה יהיה עליו לעבור ולאפשרות שיקבל הפטר  באותו הרגע שיינתן הצו ובכך יסתיימו ההליכים כבר בשלב זה.

לאחר דיון ובחינת הצעת הממונה לתכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד, בית-המשפט ייתן ליחיד צו לשיקום כלכלי, המהווה בעצם תכנית לפירעון החובות (החזר החובות) ושיקומו הכלכלי של היחיד.

אם בית-המשפט לא נתן ליחיד הפטר באופן מיידי (הפטר לאלתר), ככלל, תחל תקופה בת כ-3 שנים בה ימשיכו לחול על היחיד ההגבלות ויהיה עליו לעמוד בתנאים כגון, חובת התשלומים, שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה, ביצוע הכשרה להתנהלות כלכלית וכו'.

היחיד רשאי, אם השתנו הנסיבות מאז שניתן צו השיקום, להגיש בקשה לשינוי הצו כגון, בקשה להסרת הגבלה (בקשה שניתן להגיש גם לפני קבלת צו השיקום), בקשה לקיצור או הארכת תקופת התשלומים, בקשה לקבלת הפטר וכו'.

אם היחיד עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי למשך כל התקופה, הוא יוכל לקבל הפטר, כלומר- יהיה פטור מלשלם חלק מהחובות, למעט חובות שלא ניתן לקבל עליהם פטור.

 

לסיכומו של דבר

מטרתם של דיני חדלות הפירעון הינה לסייע בשיקום והבראה כלכלית לצורך הסדרת חייו של יחיד או תאגיד. זאת, מתוך רצון ליצור איזון בין מגוון האינטרסים של הגורמים הרלוונטיים. מעבר לכך, בזכות חוק חדלות הפירעון החדש ניתן יהיה לחזק את מעמד האזרח אל מול מערכות הגבייה השונות – ולצמצם ככל האפשר את תחושת הקלון וחוסר הוודאות.

בטרם פתיחת התהליך מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי של עורך דין בעל ניסיון בתחום..אם אתם מצויים בחובות ואינכם יודעים כיצד לפעול, פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד לייזר ושות' ובזרועות שלובות נוכל לצעוד לעבר עתיד כלכלי בטוח. לצוות המשרד ניסיון עשיר ומגוון במתן ייעוץ וייצוג בכל ההליכים הקשורים לחדלות פירעון והסדרי חוב. הליכי חדלות הפירעון של יחידים כוללים כדבר שבשגרה, התמודדות עם מורכבויות שונות, הן משפטיות והן אישיות, וכן דורשים יכולות ניהול הליך עיקש ורגיש. הודות לניסיון של כשני עשורים בתחום ולמיומנויות שרכשו עורכי דין במשרדנו בניסיונם הרב, אחוזי ההצלחה של משרדנו  בתחום – גבוהים מאוד. תוכלו לקבל מאיתנו מידע מקיף, ליווי והכוונה מלאים לגבי הליך חדלות הפירעון. משרדנו דוגל ורואה חשיבות עליונה בליווי משפטי מקצועי מסור ואישי ללקיחותינו בכלל פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.

לשם מענה נוסף בנושא ניתן לפנות אלינו:

טלפון:03-6134430

מייל: laizer.law@gmail.com

כתובתנו: אבא הלל 7, ר"מ.