הוצאה לפועל תשלום חוב

חדלות פירעון וחוסר תום לב

חובת תום הלב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

לב ליבו של הליך חדלות פירעון, בו מכריע בית המשפט בזכויות הקנייניות של הצדדים הוא הצו לשיקום כלכלי. בשלב זה מובאות העובדות הרלוונטיות לגבי התנהלותו של היחיד בתקופות הנבדקות השונות, כששיקול חשוב המנחה את בית המשפט בקביעותיו בשלב זה, הוא תום הלב של היחיד.  אחד מחובותיו המרכזיים של היחיד בהליך חדלות הפירעון הינו חובת תום הלב. סעיפים 114 ו-163 לחוק  חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") . בטרם פתיחת התהליך מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי של עורך דין בעל ניסיון בתחום. אם אתם מצויים בחובות ואינכם יודעים כיצד לפעול, פנו עוד היום למשרד עורכי דין דוד לייזר ושות' ובזרועות שלובות נוכל לצעוד לעבר עתיד כלכלי בטוח.

 כדי להבין מדוע גורמים סמכותיים ושיפוטיים שונים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעניקים חשיבות רבה בכל שלב משלבי ההליך לקיומה של חובת תום הלב של היחיד ומדוע נבדקת ונבחנת במשך תקופות זמן שונות נציג תחילה את המקור למושג, תחולת— עקרון תום הלב: הוא מושג משמעותי ביותר במשפט הישראלי. תום לב או כוונה טובה הוא מצב רוחני ומוסרי של הגינות ויושר, וכן עקרון בתחום המשפט. אדם הפועל בתום לב מאמין כי אין בפעולותיו משום פגיעה באדם אחר או גוף אחר, דבר המשליך לעיתים על אחריותו לפגיעה לאדם אחר ולצורך לשפותו בגין נזק כלשהו שנגרם לו בכך. המשמעות של תום לב היא שעל היחיד להתנהל בצורה ישרה והגונה בכלל, ובפרט – לא לפעול בזדון על מנת לסכל את ההליך, לנצלו לרעה ועוד. יחיד שיצר את חובותיו בחוסר תום לב או באופן פסול, או יחיד שנהג בחוסר תום לב במהלכו של ההליך או בסמוך לו, אינו זכאי לקבלת הסעדים שלהם זכאי יחיד שיצר את חובותיו בתום לב בשל "תאונה כלכלית" ומשתף פעולה עם הליכי חדלות הפירעון. אך אין להתייאש, הודות לניסיון של כשני עשורים בתחום ולמיומנויות שרכשו עורכי דין במשרדנו בניסיונם הרב, אחוזי ההצלחה של משרדנו  בתחום – גבוהים מאוד.

סוגי החובות שייחשבו כתוצר של חוסר תום לב

סעיף 163(ג)(2) לחוק, מתווה אמות מידה לקביעה מהו חוב שנוצר בחוסר תום לב או כתוצאה מפגם בהתנהלות היחיד. ואלו המקרים המוסדרים שם:

  1. בסעיף 163(ג)(2)(א) לחוק נקבע כי חוב שנוצר מהתחייבות או התקשרות בעסקה בהיקף משמעותי, בעת שהיחיד ידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גובה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויות הוא חוב שנוצר בתום לב. הכוונה בעיקר למקרי "עוקץ" מכוון או עצימת עיניים.
  2. בסעיף 163(ג)(2)(ב) לחוק נקבע כי חוב שנוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד אשר נעשתה בתום לב כאמור, הוא חוב שנוצר בתום לב. הכוונה למקרים של עצימת עיניים וחוסר נכונות להתמודד עם השלכות המעשיים הכלכליים, כגון צריכת מוצרים או נטילת הלוואות בלי יכולת ממשית לשלם עבורם ותוך חוסר אכפתיות של היחיד לתוצאות.
  3. בסעיף 163(2)(ג) לחוק נקבע כי חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין (נזק או סבל שנגרם לניזוק). הדין ביקש שלא להקל עם יחיד שביצע עבירות פליליות, שבגינן נפגעו אנשים, והוא חויב בפיצויים.

המשותף לסעיפי החוק המוזכרים דלעיל שבכולם יצירת החובות אינה "תאונה כלכלית" אלא מעשה מצד היחיד שיש בו טעם לפגם, ואין מדובר ברשימה סגורה וקיימת חשיבות מרובה לנסיבות העניין.  התנהגות היחיד במהלך הליכי חדלות הפירעון, יש בה משום נסיבה המעידה על כוונה להשתקם, ויש בה כדי להקל על בית המשפט בהחלטה אם לתת ליחיד הפטר, גם בנסיבות שבהן קיים פגם באופן יצירת החובות.

בחינת תום הלב של יחיד שאינו מצוי בהליכי חדלות פירעון

בעבר, על פי הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980( להלן:"הפקודה")נבחן תום ליבו של היחיד בקשר לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת יצירת החובות(סעיף 18 ה'(א)(2) לפקודה), והתקופה השנייה, במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו(סעיף 63(ב)(1)לפקודה). כיום, תום הלב של היחיד נבחן בשלבים מאוחרים יותר מטעמים שונים, בין היתר לאור אפשרות של שינוי בנסיבות במצבו של היחיד במהלך השנים ובאופן שהיה יכול לפרוע את חובותיו. חובת תום הלב של היחיד בשלב יצירת החובות, אינו מהווה עוד תנאי מוקדם לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגדו.  לאור התכלית הגישה השיקומית, אין זה נכון להותירם מחוץ להליך ולמנוע שילובם במרקם החיים הכלכליים. על כן, נמשכה המגמה בחוק חדלות פירעון, המתיר כניסת יחידים אלה להליך, עם שינוי בתנאי ההליך,  אך לא לקבל הפטר בדומה ליחידים שאין בעברם התנהגות מסוג זה.

תום הלב של היחידבחינת תום הלב של יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון

התקופה הראשונה היא תקופת יצירת החובות, והתקופה השנייה היא תקופת ניהול הליכי חדלות הפירעון וסמוך לפניהם. כאמור, התקופה הראשונה שלגביה נבדק תום הלב של היחיד היא תקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון ובה שלב יצירת החובות. אופן יצירת החובות שעשוי להשפיע בין היתר על משך תקופת התשלומים, וכן על השאלה אם חובות מסוימים הם בני-הפטר. במקרים חריגים יכולה יצירת חובות בחוסר תום לב להביא לביטול ההליך, בייחוד כשברור כי להליך אין תוחלת שיקומית או תועלת בכלל עבור היחיד.

שאלת אופן יצירת החובות היא אחד מהנושאים שאליהם אמור להידרש הנאמן במסגרת תפקידו, הכולל גם הגנה על עניינם של הנושים, ומשכך סעיף 130(ב)(1) בחוק מקים חובה על הנאמן לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו, כולל התייחסות לפעולות היחיד ולנסיבות שבשלהן נוצרו החובות וכן להתנהלותו בתקופה שבה נערכה הבדיקה הכלכלית, ולהגיש על כך דוח לממונה. לצוות המשרד ניסיון עשיר ומגוון במתן ייעוץ וייצוג בכל ההליכים הקשורים לחדלות פירעון והתמודדות נכונה מול הגורמים הסמכותיים בהליך.

התקופה השנייה (תקופת ניהול הליכי חדלות הפירעון וסמוך לפניהם)

סעיף 163 לחוק מונה רשימה של מקרים שנחשבים כהתנהלות שיש בה משום פגם, בניהול הליכי חדלות הפירעון. מקרים אלו עשויים להצדיק הארכה של תקופת התשלומים או ביטול של ההליך, אם גרמו לפגיעה של ממש בניהול ההליך. אלו הם המקרים שנחשבים התנהגות בחוסר תום לב של יחיד:

  1. אם היחיד נהג בחוסר תום לב בהליכי חדלות פירעון במטרה לנצל לרעה את ההליכים(סעיף 183 לחוק). כך למשל, כשהיחיד לא ישלם את צו התשלומים העיתי בזמנו.
  2. אם היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה(סעיף 163(ג)(1)(ב) לחוק). כך למשל, כשהיחיד לא התייצב לחקירת יכולת, לא המציא מסמכים שנדרש וכו'.
  3. אם היחיד הפר את ההגבלות המוטלות עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך(סעיף 163(ג)(1)(ג) לחוק). למשל, אם היחיד ברח לחו"ל (על יחיד המצוי בהליך חדלות פירעון, מוטלת מגבלה על יציאה מהארץ).
  4. אם היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי. למשל, אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו.

המשותף לפעולות אלה הוא שהן מהוות ליקויים מצד היחיד בניהול ההליך, ועשויות להעיד על חוסר רצון או יכולת להשתקם.

התנהלותו של היחיד על פני שני תקופות אלה תשפיע על מתן הצו לשיקום לכלכלי ועל תוכנו, אם יינתן, ובסופו של יום על זכותו של היחיד לקבל הפטר מחובותיו(ראה מאמר הפטר ליחיד בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי).

 

הסנקציה ליחיד המצוי בהליך שיצר חובותיו בחוסר תום לב

כאמור, קיימות דרגות שונות של חוסר תום לב, שתשפענה על הסעד שבית המשפט ייתן, תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה.

  1. הארכת תקופת התשלומים- סעיף 163 בחוק מסדיר את הארכת תקופת התשלומים ליחיד שחובותיו או חלקם נוצרו בחוסר תום לב.
  2. ביטול הצו לפתיחת הליכים- סעיף 183 לחוק אינו מאפשר לכאורה ביטול הצו לפתיחת הליכים בשל פגמים באופן יצירת החובות, אלא רק בשל פגמים בהתנהלותו של היחיד, שפגעו בניהולם התקין של הליכי חדלות פירעון.

התנהלות שלא בתום לב עלולה לסכל את כל הליך חדלות הפירעון כולו, וכך לפגוע בטובת היחיד ולסכן את עתידו הכלכלי.

תוכלו לקבל ממשרדנו מידע מקיף, ליווי והכוונה מלאים לגבי הליך חדלות הפירעון. משרדנו דוגל ורואה חשיבות עליונה בליווי משפטי מקצועי מסור ואישי ללקיחותינו בכלל פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.

לשם מענה נוסף בנושא ניתן לפנות אלינו:

טלפון:03-6134430

מייל: laizer.law@gmail.com

כתובתנו: אבא הלל 7, ר"מ.