אפוטרופסות או משמורת ילדים
על פי החוק בישראל שני הוריו של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). משמעות הדבר היא כי לשני ההורים החובה והזכות לדאוג לכל צרכי הקטין – חינוכו, שלומו, מגוריו, מזונותיו בריאותו וכדומה. גם לאחר פירוד או גירושין, שני ההורים ממשיכים להיות אפוטרופוסים של ילדיהם, ללא קשר לשאלה מי הוא ההורה בעל המשמורת.
על פי החוק לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים כגון חינוך, בריאות וכדומה. הורים, החיים בנפרד, יכולים להסכים מה יהיו סידורי חלוקת זמן השהות של כל אחד מהם עם הילדים, האם יהיה הורה אחד שאצלו יהיו הילדים מרבית הזמן ומה יהיו הסדרי הראיה של ההורה השני, שמכונה ההורה הלא משמורן. הסכם כזה חייב לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
ההחלטה על מתן משמורת
האישור יינתן רק לאחר שבית המשפט/בית הדין השתכנע כי ההסכם עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים. כאשר אין הסכמה בין ההורים יוכרע עניין משמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הסמכות בעניין משמורת ילדים נקבעת על פי הערכאה אליה הוגשה התביעה הראשונה. ניתן לחזור ולפנות לבית המשפט או בית הדין הרבני, ולבקש שינוי משמורת מבן זוג אחד למשנהו או שינוי הסדרי ראיה. כל זאת משיקולים של טובת הילד. דוגמא לבקשה לשינוי הסדרי ראיה היא בקשת הגירה שבה מבקש ההורה המשמורן להגר עם הילד אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
מה היא חזקת הגיל הרך
חזקת הגיל הרך נקבעת בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע, כי ילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. בהתאם לעקרון הבסיסי של חוק חזקת הגיל הרך, ילד מתחת לגיל 6 יעבור אוטומטית במסגרת גירושין למשמורתה של האם, אם וכאשר אין בני הזוג מגיעים להבנה ואינם מצליחים לגבש הסכם גירושין אשר יכלול את נושא משמורת ילדים והסדרי ראייה נאותים. חזקה זו ניתנת לסתירה, אם וכאשר הוכח כי האם אינה כשירה ונעדרת מסוגלות הורית לגידול ילדיה, ולא תוכל לדאוג לצרכיו של הילד. דהיינו, בשורה התחתונה, בוחנים את טובת הקטין, ועל פיה מחליטים את משמורת הקבועה של הקטין.
האם לבטל את חזקת הגיל הרך?
גורמים שונים, ארגוני גברים בעיקר, מבקשים מזה זמן רב, לבטל את חזקת הגיל הרך, בטענה כי האב כשיר לגדל את ילדיו ולדאוג לצרכיהם, באופן שאינו נופל מזה של האישה. ארגוני הנשים, מתנגדים לביטול החזקה, והטענה העיקרית שעולה כנגד טיעונים אלו, היא כי המניעים העיקריים בפעולותיהם כנגד החוק ולביטולו הם מניעים כלכליים ומדובר בניסיון להתחמק מתשלומי מזונות ילדים. בנוסף, נטען כי גם לאחר השינוי, הנשים הן שתמשכנה לשאת במרבית הנטל, והן תוספנה לשמש כמטפלות העיקריות של הילדים.
למרבה הצער, הרי שהמצב המשפטי המיוחד הקיים בישראל, לפיו על ענייני נישואין וגירושין בישראל, יחול הדין הדתי, יוצר נחיתות מסוימת כלפי הנשים, אשר על מנת לקבל את גיטן, נאלצות לא אחת לוויתורים רכושיים מרחיקי לכת. לפיכך, החשש העיקרי של ארגוני הנשים הוא כי ביטול חזקת הגיל הרך, ופתיחת חזית נוספת למלחמה בין בני הזוג, תחשוף את אותן נשים לסחיטה נוספת שתגרום, בסופו של דבר, לעוני גדול יותר בקרב נשים וילדיהן.
ועדת שניט
במרץ 2005 הוקמה על ידי מ"מ שרת המשפטים דאז ח"כ ציפי לבני, ועדת שניט, על מנת לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית, כאשר ההורים אינם חיים יחדיו, ובין השאר, לבחון את הצורך בשינויה של "חזקת הגיל הרך", ואפשרות עיגון חקיקתי של הסדרי חלוקה ושיתוף באחריות ההורים בגירושין. בראשות הוועדה עמד פרופ' דן שניט, ועם חבריה נמנו שופטים, דיינים, חברי אקדמיה, נציגי ארגוני נשים, נציגי ארגוני גברים נציגי ילדים, ועוד. באפריל 2008 פרסמה ועדת שניט דו"ח הביניים שהמליץ לבטל את חזקת הגיל הרך. הדו"ח קבע כי יש לקיים אחריות הורית משותפת ובכך ליצור "הסדר נורמטיבי חדש של יחסי הורים וילדיהם" ושוויון משפטי בתחום. חברי הוועדה קבעו כי "חזקת הגיל הרך" מנוגדת לממצאים הפסיכולוגיים שמוכיחים כי לצורך התפתחותו התקינה של ילד יש חשיבות מרבית לקשריו עם שני הוריו. "הואיל ונקודת המשען של החוק המוצע היא עקרון 'טובת הילד' כשיקול ראשון במעלה, נכון לבטל את חזקת 'הגיל הרך' ".
ב- 19 בינואר 2012 הודיע שר המשפטים, יעקב נאמן כי החליט לאמץ את המלצות ועדת שניט וכי משרדו יגבש הצעת חוק ברוח המלצות הוועדה.
ב- 6 בספטמבר 2012 פירסם משרד המשפטים את תזכיר הצעת החוק "הורים וילדיהם" אשר מתבסס על המלצות שתי ועדות ציבוריות שהוקמו בעניין, האחת בראשות ד"ר תמר מורג והשניה 'ועדת שניט'. החוק המוצע מסדיר את נושא האחריות ההורית למימוש זכויות הילד על פי האמנה לזכויות הילד, הן במסגרת המשפחתית והן לאחר פירוד ההורים.
נכון ליום 22/05/13 – טרם אושרה הצעת החוק והיא עדיין מעוררת ויכוחים ופולמוסים רבים.
לקבלת ליווי משפטי בנושאי משמורת ילדים ואפוטרופסות פנו לעורך דין משפחה דויד לייזר 03-6134430
