בקשה למתן הפטר – עו"ד דויד לייזר

בקשה למתן הפטר לחייב – פשיטת רגל

פקודת פשיטת הרגל, נחקקה לראשונה בשנת 1936, והיא מבוססת על דבר החקיקה המנדטורי, שקדם לה ומהווה העתק כמעט מילולי של חוק פשיטת הרגל האנגלי משנת 1914. מתן הפטר לחייב למעשה משחרר את החייב מכל חוב בר תביעה שקיים נגדו, בהליך פשיטת הרגל. מקורות קדומים יותר, עליהם נשענת הפקודה, הינם מנגנון שמיטת הכספים התנכי והפרוזבול המקראי וכמותם, שואפת אף הפקודה לצמצם את הרדיפה הבלתי פוסקת אחר חייב, אשר הפך בלתי סולבנטי ואין ביכולתו, לעמוד בתשלום החוב.

פקודת פשיטת רגל

תכליתה של הפקודה, בנוסחה החדש, הינה לאזן בין הרצון לסייע לחייב, אשר ירד מנכסיו ואין ביכולתו לעמוד בפירעון החובות, לבין האינטרס האישי והחברתי, המגולם בהסדרת החובות הכספיים ועמידה בהתחייבויות הפיננסיות, אשר נטל אדם על עצמו. בשנת 1996 תוקנה פקודת פשיטת רגל. בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת פשיטת רגל נאמר:

"מטרת ההצעה הנוכחית היא לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו, וזאת בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בהליכי פשיטת רגל, אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל… לפיכך, התיקונים המוצעים לפקודה הם כלליים, ומגמתם לאזן בין הרצון לסייע בידי החייבים שנקלעו לחדלות פרעון, ובעיקר אלה שבידם נכסים מעטים בלבד או חסרי נכסים, לבין האינטרסים הלגיטימיים של הנושים לפרעון חובותיהם, ובעיקר למניעת ניצולם לרעה של הליכי פשיטת הרגל."

בקשה למתן הפטר

לבד מהאינטרס האישי של הנושים להביא להסדר החוב, קיים גם אינטרס ציבורי בניהולם של הליכי פשיטת רגל לפיו, לנושים כמו גם למערכת ההוצאה לפועל אין עניין לרדוף את החייב ולרדות בו אלא כל עוד הדבר אפקטיבי לצורך גביית החוב, בהתאם ליכולת החייב. התכלית החקיקתית של הליך פשיטת רגל הינה, לאפשר מתן הזדמנות נוספת לחייב להשתלב במעגל העבודה, ולקבל צו הפטר, אשר מוחה את חובות העבר אליהם נקלע ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולצאת מהמעגל השוטה שאליו נקלע שלא מרצונו.

 באיזון המתחייב יש לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד, ואין להתעלם גם מנסיבות אישיות. למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום (ר' ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי – מתוך מאגר משפטי נבו, 13.12.07).

בקשה למתן הפטר
בקשה למתן הפטר עד

בהתייחסו לשיקולי הצדק אשר צריכים להיות בבסיס החלטות ביהמ"ש הנכבד, קבע כב' השו' אבי זמיר בבש"א (תל-אביב-יפו) – 16688/08 שטרן שלמה נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז תל אביב, כי על בית המשפט, גם ביושבו כבית משפט של פשיטת רגל, להביא בחשבון את שיקולי הצדק בבואו לדון בבקשה למתן הפטר, על מנת להגיע לפתרון הצודק, בנסיבות העניין:

 "אמנם, "צדק" לאחד יכול שיהיה "אי צדק" לאחר או לחברה; "צדק" כלכלי-חברתי בחברה אחת יכול להיתפס כ"אי צדק" בחברה אחרת. חרף קושי זה לא יכול בית המשפט להשיל מעליו את החובה להפעיל שיקול דעת להשגת צדק משפטי, המתבסס על עקרונות יסוד. כפי שראינו, שעה שעקרונות היסוד מתנגשים בינם לבין עצמם, יש לפתור את הסתירה על ידי איזון ראוי בין הערכים המתנגשים. פתרון צודק משמעותו, לעיתים, אף לנהוג לפנים משורת הדין, כמאמר חז"ל: "לא נחרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא לפנים משורת הדין" (בבא מציעא, ל,ב). ככלל, שעה שהכרעה בסכסוך בין שני פרטים (למשל: נושה וחייב) תפגע באחד מהם, הפתרון הצודק הוא הפתרון של "הרע במיעוטו", מעין מאזן נוחות, או, אם נרצה, "מאזן צדק", והנה שבנו והגענו של אותו איזון אינטרסים"

יודגש כי האינטרס החברתי גם הוא תומך בכך שהחייב, יתחיל בדרך חדשה ולא יהיה לעול על הקופה הציבורית. יפים לכך דבריו של כב' נשיא ביהמ"ש העליון דאז, אהרון ברק בע"א 6416/01  בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (מתוך מאגר נבו):

"אכן, חייב עלול להיות נרדף על-ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל, וכן …עשוי להיקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו…" (ההדגשות שלי – ד.ל.)

אין ספק כלל, כי אחת מהמטרות העיקריות של הליך פשיטת רגל הינה לאפשר למבקש שיצר חובות בתום לב להגיע בסופו של יום לקבלת הפטר, וזאת אף אם יימחקו חובותיו ויפגעו נושיו. (ר' חי קציר דיני פשיטת רגל, אוצר המשפט 1999, ע"מ 476(יג) ואילך).

בבחינת אינטרס החייב כי תינתן לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו אל מול אינטרס הנושים הנשען על זכותם הקניינית כי החייב יפרע את חובותיו כלפיהם, מן הצדק כי אינטרס המבקש בצירוף האלמנט השיקומי הטבוע בהליך פשיטת הרגל יהיה ניצב על הבכורה (ר' פש"ר 28/92 גז דורין נגד בנק דיסקונט, דינים מחוזי (ל) ).

תום ליבו של חייב בתהליך פשיטת רגל

יצוין כי אחד הפרמטרים החשובים הנבדקים ונלקחים בחשבון, הוא תום ליבו של החייב, הן ביצירת החוב והן במהלך פשיטת רגל. בכלל זאת, נבחן אופן שיתוף הפעולה של החייב, ביצוע התשלום העיתי מידי חודש בחודשו, הגשת דוחות חודשיים מלאים ומגובים באסמכתאות ואי יצירת חובות חדשים.

בקשה למתן הפטר – עו"ד דויד לייזר
5 (100%) 3 votes